צבא דמבלדור- המרד ממשיך

סליחה שאני מעדכנת ממש לעיתים, ממש סורי.... וגם: הפאנפיק במומלצים!!
=============================

לילי רצתה לצרוח.

היא התחפרה בכיסיה, והרגישה שם משהו.

"מה לעזא-?" לחשה, מוציאה מעטפה אדומה.

היא פתחה אותה בשקט.

לילי !
א' הגדולה היא אמברידג', בטח כבר גילית את זה.

אז... יש בפנים מטבע צ"ד ישן, שהיה של אמא שלי. הוא יכול לשלוח הודעות גם למטבעות חדשים שיצרו בשבילנו.

שלחי לי הודעה ובה: מיקום, הוראות וטיפים מועילים במקרה של צרה.

נשבעת זו אני,

רוזי

*** 

לילי שלפה את מטבע הזהב, הקישה הוראות, (ביצור מלא על הטירה, גיוס חברים חדשים בשיא המהירות, קריאה לפרופסור לונגבוטום) מיקום (המשרד של אמברידג') וטיפ (לשתק כל סלית'ריני\חבר בפלוגה\מישהו שהוא לא בצד שלנו כשרואים אותו).

היא קרעה את המכתב לחתיכות פצפונות, שמה את האוניה בכיסה והשתתקה.

לפתע הרגישה חמימות במותן. רוזי!
 היא שלפה את המטבע בהתרגשות. רוזי הודיעה שהם התחילו, ושנשלחו הרוב להתבצר על הקומה הרביעית, מיקום משרדה של אבמרידג'.
לא הכל אבוד, היא ידעה. יצילו אותי.

"היי!" צעק מישהו, ולילי והשק נפלו בחבטה וקרקושים.

לפי הקולות נראה שהשרשראות החליקו והשק נפתח.

היא יצאה בצעקה, "צ"ד, לעמדה!" 

ומיד ג'יימס ונוויל צצו מאחורי שטיח קיר, בשרביטים מורמים.

לילי הפכה את השולחן, השרביט שלה ושל אמברידג' עפו באוויר והיא תפסה את שלה ו-

"קרושיאטוס!" הקללה פגעה בלילי, והיא הורחפה לאוויר בזעקות.

לילי צרחה מכאב, בהרגשה שסכיני מטבח חדות פוגעות בכל סנטימטר, אינץ' או מילימטר חשוף בגופה.

היא החזיקה את שרביטה בכוח וקיללה את אמברידג':"שתק!"

לילי נפלה על הרצפה, להוטה להמשיך.

היא הבחינה בסקורפיו מאלפוי, מחויך, מזיע ומתנשם ומתנשף, נשען על קיר העץ המהודר.

לילי רצה אליו, והתחילה:"סקורפיו- רציתי להגיד לך ש-"

מאלפוי חייך חיוך גדול יותר, ולילי המשיכה:" שאתה חתיכת בוגד עלוב ומטומטם, שומע? שהישבן שלך יגדל למימדים עצומים, וגם זה-"

היא הכניסה לו אגרוף היישר באף, והתגלגלה הצידה.

אמברידג' חזרה לעצמה, תפסה בלילי וגררה אותה מהמשרד, כשהוא שרוי מהומה ובלגאן.

או שהכל כן אבוד?

הפרק הקודם