מכתבים לדראקו

שירן ישבה מול הקלף וקראה את המכתב של דראקו בפעם המיליון.
"הוא הודה!" היא אמרה בשקט. היא הביטה בקלף, ולקחה פיסת קלף חדשה.
"היי דראקו!
מה יש לאמר?
אני אכן מופתכת ו.. אממם טוב, אני אשמח להיות חברה שלך! אה...
טוב, זה מוזר. אני בשוק טוטאלי.
המילים לא מתחברות.
מה יש לאמר? אתה ואני חברים. וואו.
וואו. וואו. אה... ועוד פעם וואו!
אוקיי, זה מכתב דיבילי. וקצר. אבל ככה זה שנדהמים ממה שאומרים לך.
טוב אה אולי נפגש? זאת אומרת, אני יכולה לבוא אלייך או משהו!
כי אתה גר לא רחוק.
אז...
שלך, שירן.
נ.ב
השתגעתי.
נ.ב.ב
לגמרי השתגעתי"

היא הסתובבה לעבר הינשוף שבעזרתו היא ודראקו התכתבו.
"יו! אדרו!". היא ידעה שלינשוף קוראים אדרו, מכייון שעל הטבעת שעל רגלו היה חרוט השם.
היא קשרה את המכתב לרגלו ושיחררה אותו.
"ביי אדרו!" היא קראה, מנופפת לו לשלום.

דראקו הביט בציפייה שינשוף שלו, שחזר, כנראה, משירן.
"היי דראקו!
מה יש לאמר?
אני אכן מופתכת ו.. אממם טוב, אני אשמח להיות חברה שלך! אה...
טוב, זה מוזר. אני בשוק טוטאלי.
המילים לא מתחברות.
מה יש לאמר? אתה ואני חברים. וואו.
וואו. וואו. אה... ועוד פעם וואו!
אוקיי, זה מכתב דיבילי. וקצר. אבל ככה זה שנדהמים ממה שאומרים לך.
טוב אה אולי נפגש? זאת אומרת, אני יכולה לבוא אלייך או משהו!
כי אתה גר לא רחוק.
אז...
שלך, שירן.
נ.ב
השתגעתי.
נ.ב.ב
לגמרי השתגעתי"

הו חייך. היא הייתה כל כך חמודה. הוא הניד בראשו ונאנח.
היא כזו מקסימה, הוא חשב. והכי חשוב- היא אמרה כן! הם חברים!
"היי שירני!
מותר לי לקרוא לך ככה. אנחנו הרי חברים, נכון?
טוב אז, שירני. כן אני מניח שאת יכולה לבוא. אני אשאל את אבא שלי"

הוא פסק מלכתוב.
"דאדי!" הוא קרא, "שירן יכולה לבוא אליי?"
"מי זו שירן?" שאל לוציוס מאלפוי.
"החברה שלי!"
"הריבנקלואית הזו?" שאל אביו.
"לא. רייבנקלו מסריחים!" אמר מאלפוי, משקר.
"אז כן!"
"תודה! דאדי אתה ענק!"
"כן, כן"
הוא חזר למכתב.

"כן, את יכולה. שאלתי אותו הרגע.
מחכה לראותך, דראקו!
נ.ב
תבואי ב..."

הוא שוב צעק לאביו, "אבא, מתי?"
"מבחינתי שתבוא איך שהיא מקבלת את המכתב. אבל בשביל שיהיה מסודר, ביום חמישי הקרוב ב- 6. שתבוא לארוחת ערב"
"טוב"

"תבואי ביום חמישי הקרוב ב- 6. לארוחת ערב.
אז נתראה,
שלך,
דראקו מאלפוי.
שלך!"

הוא קרא את המכתב.
"היי שירני!
מותר לי לקרוא לך ככה. אנחנו הרי חברים, נכון?
טוב אז, שירני. כן אני מניח שאת יכולה לבוא. אני אשאל את אבא שלי.
כן, את יכולה. שאלתי אותו הרגע.
מחכה לראותך, דראקו!
נ.ב
תבואי ביום חמישי הקרוב ב- 6. לארוחת ערב.
אז נתראה,
שלך,
דראקו מאלפוי.
שלך!"

הפרק הקודם		הפרק הבא