איך זה קרה?

מאלפוי רכן מעל הקדרה והוסיף את החומרים שהארי חתך/כתש/מצא.

השיקוי היה שיקוי בלבול - שאיפה אחת ותתבלבל לחלוטין וכל השעה האחרונה של חייך תמחק מזכרונך ויעברו שלוש שנים עד שתזכר בה.

"קח" אמר הארי, והכניס לכף ידו המושתת של דראקו שקית עם פרורים של חומר לא מזוהה, שדראקו יכל רק לנחש שהם פרורי קשקשי נחש פיתון.

דראקו שפך את הקשקשים בבת אחת, בדיוק כשאמר לו הארי "שפוך כל פעם קצת, אחרת השיקוי עלול..."

----------

הרמיוני הכינה שיעורים בשקידה, עוברת על הסיכומים של רון ומתקנת...

הכל כדיי להרחיק ממוחה את החשש להארי - כבר עברה חצי שעה!

טוב, נו... הרי לא לכולם לוקח 20 דקות לעשות את השיקוי, וזה גם יותר מ- 10  דקות להגיע לחדר המועדון של גריפינדור,

בייחוד אם אתה מגיע מהמרתפים. 

היא נשמה עמוק והמשיכה לקרוא את החומר, לסכם, לחשב... זו שנה עמוסה.

---------

מגרין חיכתה למאלפוי - מתי הוא יחזור? חצי שעה לרקוח שיקוי בלבול מטומטם?!

וזה לא שיש סיכוי כלשהו שלוקח יותר מ- 10 דקות להגיע לחדר המועדון של סלית'רין,

הוא הרי במרתפים! זו אותה קומה!

להשאיר אתכם המתח בנקודה זו, או להמשיך את הפרק?

טוב, נו...

"אחרת השיקוי עלול..." הארי אמר, מביט במאלפוי ונאנח.

"דראקו! הרסת לנו את כל העבודה!" הוא אמר, פולט יבבה.

"מצטער, הארי" אמר דראקו.

"ממתי אתה קורא לי הארי?!" שאל הארי שהרמת גבה.

"סליחה, פוטר" מלמל דראקו.

"מה קורה פה?!" קרא הארי, והמשיך את השורה.

"להתפוצץ ולההפך לשיקוי אמת" הוא מלמל.

"הארי" אמר דראקו, וכששחור השער לא ענה לו, אמר שוב ושוב, "הארי, הארי, הארי, הארי"

"מה?! מה אתה רוצה ממני?!" קרא הארי בזעם כבוש - עם כל הכנראה אהבה שלו למאלפוי,

הוא ניסה למצוא דרך לתקן את הנעשה והשיב את מאלפוי להיות הפוץ-המעצבן-והדפוק-למדיי שהיה.

---------------------------------------------------------------------------------------------------------------

במתח?

מוחעחעחעחעחעחעחעחעחעחעחעחעחעחעחעחעחעחעחעחעחעחעחעחע

הפרק הקודם		הפרק הבא