סיפורי נרגולים (חייה של לונה)

"אז את צריכה עזרה ללמוד למבחן בשינוי צורה?" שאל אותה דראקו בוקר אחד, כשנפגשו בדרכם לארוחת הבוקר במדרגות שמובילות לאולם הגדול.

הוא הציע זאת מכיוון התגלה אצלו כשרון מפתיע בשיעורי שינוי צורה והוא ידע שלונה מתרכזת מאוד בשיעורים אחרים כמו גילוי עתידות וטיפול בחיות פלא וייתכן שלא תצליח היטב במבחן המתקרב.

לונה חייכה אליו. היא הביטה עמוק בעיניו וראתה את הדאגה שלו כלפיה. "כן, זה מאוד יעזור לי," אמרה ונופפה בחביבות לעבר חבורת הפלפאפיות שחייכו אליה, שעמדו בעבר האחר של המסדרון שבו צעדו כעת. שינוי צורה היה אחד המקצועות שהיו פחות חשובים לה והיא ידעה שללא הצעתו של דראקו היא לא הייתה מתכוננת למבחן כראוי, אבל היא רצתה בחברתו, רצתה בעצותיו, ורצתה שהוא ידע שהיא מעריכה את הדאגה שלו ואת הנכונות שלו לעזור לה.

כשהם נכנסו לאולם הגדול כמה רגעים לאחר מכן, לונה, כהרגלה, הסתכלה על האנשים שבחדר וראתה במבט אחד דברים שאיש מלבדה לא יכול לראות מהר כל כך לעולם.

היה לה את האופן המיוחד שלה שבו הסתכלה על דברים, והיא חייכה בליבה כשהבחינה בפרד ובצ'ו שעמדו, שלובי ידיים, ליד שולחן גריפינדור.

נראה שהם החליטו להכריז על מערכת היחסים שלהם בפומבי, ולונה קלטה מבטים מופתעים מכל עברי החדר, שמעכלים את הבשורה שלונה כבר ידעה. אנשים אחרים יכלו אולי להרגיש בצורך מסוים לשתף את העובדה שמידע זה לא חדש עבורם, או להפגין בקיאות בנושאים האלה באומרם  שהם כבר ידעו את הסוד לפני שהתגלה. אבל לא לונה. היא פשוט שמחה בשבילם שהחליטו להפסיק להתחבא.

היא הביטה בדראקו, שלטש מבט קצר בזוג הטרי והסב את מבטו לעבר שולחן סליתרין. הוא אחז בידה, רק לרגע, ואז בירך אותה לשלום והלך לשבת עם חבריו.

היא הביטה בו במבטה החולמני בעודו מתרחק ואז התיישבה בשלווה ליד אליס חברתה בשולחן רייבנקלו.

 ---------------------------------------

הוא ישב עם קראב וגויל על הדשא בחוץ, השעה הייתה שעת אחר הצהריים.

כשדראקו הבחין בלונה המתקרבת לעברו, כשבידה ספרי הלימוד בשינוי צורה, הוא קם והתרחק מחבריו לבית סליתרין. הוא ניגש אליה וחייך אליה ועזר לה לסחוב את הספרים, שהיו רבים מכדי שתצליח בכך בעצמה לאורך זמן. הם התיישבו בפינתם הקבועה, תחת העץ הקלאטסו הגדול שמשקיף אל האגם, ולונה פתחה את ספר הלימוד שלה על ברכיה.

 במשך זמן מה הם שוחחו על הלחשים שלונה צפויה לבצע במבחן, ולאחר מכן הוא בחן אותה על רשימת המושגים שהיה עליה לזכור ולבסוף הסכים להדגים לה לחש שינוי צורה פשוט שהתקשתה בו. הוא שלף את שרביטו ולקח מידיה של לונה את הבלוט שהרימה מהאדמה והגישה לו. הוא דקלם כמה מילים והצביע על הבלוט בשרביטו. לונה הסתכלה, מוקסמת, בעוד הבלוט החל לרקד ולהסתחרר ולבסוף נהפך לטבעת עץ קטנה, שהתאימה בגודלה לאצבעה של לונה.

הוא הושיט לה אותה והיא השחילה אותה על אצבעה. הוא הביט בעיניה. "זה מקסים," אמרה לו. "תודה."

כעבור כמה ניסיונות מאומצים הצליחה לונה ליצור טבעת עץ משל עצמה, אך בעיניה זו שדראקו הכין עבורה הייתה היפה ביותר. 

דראקו הביט באגם ולונה הביטה בדראקו. בראשה עלתה מחשבה שעלתה כבר מספר פעמים בעבר.

"דראקו," אמרה והביטה גם היא באגם, שנראה כחול ועמוק ועם זאת קר וקפוא. "למה בעצם אתה מבלה איתי כל כך הרבה? זאת אומרת.. החברים שלך, הם צוחקים עליי. אני רואה את זה כל הזמן. לי לא אכפת, יש הרבה אנשים שצוחקים עליי ואני מתעלמת מזה לחלוטין, אבל חשבתי שלך בטח אכפת. אני בטוחה שיש עוד הרבה אנשים שמוצאים את ההסתובבויות שלנו יחד מוזרות."

הוא הביט בה, כמעט בפליאה. "לון שלי," אמר ברוך. "לא שמת לב כמה לימדת אותי, אפילו בלי להתכוון?" היא הביטה בו בתמיהה, והוא המשיך בדבריו. "את הראית לי שלא חשוב מה אנשים אחרים חושבים עליך. ואפילו בשאלה הכנה הזאת שלך רואים כמה את שונה מכל השאר- את שואלת למה אני איתך הרבה? את אולי לא רואה את זה, אבל אני הרבה יותר רגוע כשאני איתך. " הוא לקח נשימה עמוקה והמשיך, "את מיוחדת ואת מקסימה והכל כל כך פשוט איתך, פשוט לדבר בלי לחשוב על כוונות נסתרות שאולי יש לך, שאני באמת מצטער על כל השנים שלא יצא לנו לדבר." בשלב הזה עיניה של לונה כמעט יצאו מחוריהן. היא הושיטה את ידיה אליו והוא נענה לה וחיבק אותה בחום. "נו טוב," אמר, "רק תשתפרי עוד קצת בשינוי צורה, ותהיי ממש מושלמת." 

לונה לא זכרה מתי הרגישה מאושרת יותר. 

----------------------------------------

אני יודעת שחיכיתם הרבה זמן אני באמת מתנצלת על העיכוב בין הפרקים!!

מקווה לשמוע את דעתכם גם על הפרק הזה, תמשיכו לעקוב אני נורא עמוסה אבל ממשיכה לכתוב ♥ תודה על כל התמיכה.

הפרק הקודם		הפרק הבא