התאומות גורדון

אנג'ל ראתה את קלייר, מהרהרת לה על עץ. היא נזכרה בכל, או לפחות בגרסה משלה.

~פלאשבק~

כולם הודיעו על רוצח שמסתובב בבניינים ופינו את כולם.
בדרך למקום מסתור הפושע פגש את אנג'ל ואת קלייר.
"עוד כמה בנות ערובה בשבילי!" התענג הרוצח.
"בבקשה אל תהרוג אותי! אותה קודם! אמרה אנג'ל.
"אנג'ל!!!" אמרה קלייר.
הוא כיוון אל קלייר וירה עליה, וקלייר בלמה את הקללה עם כף ידה השמאלית.
לבסוף הודיעו לה שאין לה עצבים ביד.

~סוף פלאשבק~

אנג'ל הלכה אל קלייר, התכופפה ואמרה: "סליחה! אלף סליחות! מיליון ואחד סליחות! תסלחי לי!!!"
"על מה?" שאלה קלייר.
"את יודעת, על מה שקרה בשנה השנייה שלנו כאן..."
"את יודעת מה, אני סולחת. סוף סוף נוכל לחזור להיות אחיות טובות".
"תודה רבה שסלחת לי, למרות שאני לא כל כך מבינה מה הביג דיל..."
"סליחה?! את לא מבינה מה הביג דיל?!"
"אני כולה אמרתי! אני לא חושבת שבאמת התכוונתי!"
"כולה אמרת?! או שאת לא מבדילה בין מציאות לבין דמיון?"
"קלייר. הכעס שלך כנראה גרם לך לעוות את הסיפור לנורא יותר. אני זוכרת  ה כ ל".

קלייר כעסה עוד יותר מההתחלה והלכה בזעם.
"אז כנראה שאנחנו במלחמה" חשבה אנג'ל.

עבר דיי הרבה זמן, קלייר ואנג'ל לא החליפו אפילו מילה אחת.
שיין וזאק ניסו לשכנע את קלייר לסלוח לאחותה.
ריאן ואנג'ל נפרדו, ודיאנה וקייסי ניסו לשכנע את אנג'ל לסלוח לקלייר.
כל אחת מהן סיפרה גרסה שונה לחבירה.
עד שנשמע קול אזעקה.
קול של מלחמה.
קול שאנג'ל נחרדה לשמוע.
היא צרחה הכי חזק שלה: "לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!"

הפרק הקודם