האמת הנוראה מכול

VIII: בלבול ודיכאון

הרמיוני פקחה את עיניה והתעוררה במיטה באזור של בית החולים אותו לא הכירה. אניפוזיה הייתה מחוברת לה לגוף והיא הרגישה עייפה מהרגיל. "חלפו כבר כמה שעות טובות,אני חושבת שההשפעה של חומר ההרגעה מתחילה לפוג." נשמע קול, "תיכנסי לחדרה של המטופלת ותיבדקי מה קורה איתה" ענה הקול השני,הרמיוני הסיקה שמדובר בשתי אחיות המדברות בניהן. האחות נכנסה לחדר,הרמיוני הסתכלה עליה בעין ימין, בגלל שהיא הייתה עייפה מידי כדי לפתוח את עין שמאל. "הו,אני רואה שהתעוררת." אמרה האחות וחייכה. זאת לא אותה האחות ממקודם. וגם הקול השני,זאת לא האחות ההיא. איפה אני? מה קרה לי? הרמיוני הסתכלה על התג של האחות.

__________

|שם: קלריס וונדון|

|תפקיד: אחות    |

|מחלקה פסיכיאטרית|

|   __________|

המחלקה הפסיכיאטרית. אוי לא. מה אני עושה כאן? בטח חושבים שאני משוגעת,זה מה שחסר לי עכשיו. אני לא רוצה טיפולים. אני לא רוצה אשפוזים. מה אני אעשה? הרהר הרמיוני. אני חייבת לנסות להיזכר. איך הגעתי לכאן? חשבה הרמיוני. היא התאמצה ועצמה העיניים חזקה חזק. לבסוף,התייאשה והבינה שכדאי לה לחזור לישון. היא הרפתה ונסתה להיאדם שוב,ואז היא התחילה להיזכר

____

"הרמיוני! לא! אל תעשי את זה!" נשמע קולה של ג'יני,אך הרמיוני לא הקשיבה לה כלל וכלל. "אני הולכת להביא פסיכיאטר וערכת הרדמה דחוף. אתם צריכים לוודא שהיא לא תקפוץ!" אמרה האחות ההיסטרית ורצה מיד מן החדר. "הרמיוני,אל תעשי את זה,באמת." ג'יני התחילה לבכות. דמעות התחילו לזלוג שוב על לחייה של הרמיוני,והיא לא הסתובבה לעבר רון וג'יני. היא התיישבה על המעקה שמבעד לחלון,בו היו שני קקטוסים לצידה. היא נשמה עמוק והסתכלה למטה. רגליה היו מחוץ למעקה החלון ורק תנופה אחת קטנה והיא כבר נופלת. "הרמיוני,תקשיבי לי שנייה! בבקשה!" אמר רון, "אולי קצת הגזמתי בתגובתי... הרמיוני!" המשיך רון,הרמיוני שמעה את ההיסוס בקולו. "באמת? גם עכשיו אני שומעת את השקר שבקולך,גם ברגעים האחרונים של חיי אתה ממשיך לשקר לי? ממשיך להרוס את חיי?" אמרה הרמיוני,קמה. כעת הרמיוני עמדה על המעקה,וקצות אצבועתיה הציצו מבעדו. "הרמיוני! אני לא הרסת-" "כן הרסת! אתה הרסת לי הכול! ביזבזתי שנים מחיי כדי להיות איתך,התחתנתי איתך בזמן שיכולתי להתחתן עם גבר פי אלף יותר טוב,ואז לא הייתי במצב הזה!" הרמיוני אמרה,מסובבת את ראשה לכיוון החלון. "אבל נחש מה? התחתנתי איתך. ואתה הכי גרוע. הכי הכי גרוע." סיננה הרמיוני. "הרמיוני,בבקשה.." התחננה ג'יני. הרמיונימ הסתכלה על שניהם,היא רצתה להיסתכל על שניהם לפני שהיא שמה קץ לחייה. הרמיוני סובבה שוב את ראשה וקפצה מהחלון. היא  הרגישה את הרוח בגופה ובשערה,ופתאום,באמצע הנפילה הכול עצר. הרמיוני הרגישה אילו משהו מושך אותה למעלה,כאילו..משהו לוקח אותה איתו למעלה. היא הרגישה תחושת חמימות מסויימת,ואז היא התעוררה.

___

אני רוצה להתנצל על הקטע עם התג,ניסיתי להמחיש את התג ולא ממש הצלחתי.

הפרק הקודם		הפרק הבא