אליס לוגנבוטום ואחוות הגורל

היי. לפני שתקראו את הפרק, רציתי לומר סליחה שנתתי לכם לחכות.

*קולות תופים ברקע*

אליס

המצנפת צעקה את שם הבית. תלמידיו מחו כפיים סוערות כשהלכה לעברם.

אליס הביטה אחורה וראתה את אביה מחייך בגאווה. 

היא התיישבה וכמה תלמידים בוגרים יותר טפחו על כתפיה בהתלהבות.

עכשיו היא יודעת לאן היא שייכת.

היא אמרה למצנפת שלא יהיה לה ממש אכפת לאן, אבל אליס באמת הייתה מרוצה.

כנראה שיש סיבה שהיא זאת שממיינת. לרשום לעצמי: אף פעם לא לזלזל בכובעים קסומים. חשבה.

רוז, שישבה לידה ניערה את הכתף שלה וחייכה חיוך ענקי "איזה כיף! שתינו ברייבנקלו!" 

שתיהם התחילו לצחוק. באושר, בהקלה. או סתם ככה. לא היה להם ממש אכפת.

שתיהן היו גאות בישיבה תחת הדגל של נשר הברונזה.

המיון נמשך. 

"סמית', אנה!" קראה פרופסור בונס.

ילדה עם שיער כהה ומתולתל התיישבה על הכיסא. 

"סלית'רין!" צעקה המצנפת כשנגעה בקודקודה.

תלמידת סלית'רין החדשה הורידה בחשיבות עצמית את כובע המיון, וצעדה בראש זקוף לעבר השולחן עם דגל הנחש הכסוף.

היא התיישבה, ואליס לא יכלה להתיק את מבטה.

היה משהו מוזר בילדה הזאת...

אנה הסתובבה והסתכלה לאליס ישר בעיניים. כאילו ידעה שצופים בה. לגלוג אופייני לסלית'רין הופיעה על פניה.

"פוטר, אלבוס!" 

זה כנראה הדבר היחידי שיכל להסיח את דעתה.

אליס הביטה במתח באלבוס המתיישב על כיסא העץ.

היא ראתה שפניו חיוורות כסיד, לפני שהמצנפת כיסתה אותן.

רוז לידה החזיקה את ידה חזק. כאילו מרגישה את הלחץ של אלבוס.

"גריפינדור!" צעקה המנצפת אחרי רגע של התלבטות. 

אלבוס הוריד אותה, ורץ חיוור לעבר השולחן עם דגל האריה הזהוב.

אחיו הגדול, ג'יימס שאג יותר חזק מכולם, והתיישב ליד אחיו וטפח על כתפו.

 המיון נמשך, וכעבור דקה או שתיים הסתיים.

המנהלת, מינרווה מקגונגל, עמדה ואמרה:

"תלמידים ותיקים, ברוכים השבים! ותלמידים חדשים ברוכים הבאים לבית ספרינו!

אינני רוצה להכביד עליכם במילים כעת. במילה הזאת אתחיל את הסעודה: בתאבון!"

במילה זאת השולחנות התמלאו בהמון מאכלים מדהימים.

ו... בסוכריות מנטה. 

אליס ורוז מלאו את צלחותיהם במטעמים, בעוד שתיהן תוהות מדוע צריך את הסוכריות.

"אני לא מאמינה שסוף סוף אני בהוגוורטס!" אמרה רוז תוך כדי אכילת תפוחי אדמה וסטייק.

"אני יודעת! חכיתי לזה כול כך הרבה זמן" הוסיפה אליס. היא התחילה לאכול עוף בגריל וצ'יפס.

תגידו מה שתגידו על האוכל של הוגוורטס. חשבה אליס. הוא מדהים. אבל אין כמו האוכל של אימא שלי.

הם סיימו את המנה העיקרית והתחילו לאכול קינוח.

היא ראתה שאלבוס מנופף להם משולחן גריפינדור.

"טוב. השנה הולכת להיות לנו מאוד מעניינת." אמרה אליס.

רוז החזירה לאלבוס נפנוף "את אומרת את זה כאילו את חוזה את העתיד."

אליס הביטה שוב על אנה סמית' בשולחן סלית'רין.

"לא עתיד. סתם תחושת בטן."

הפרק הקודם		הפרק הבא