שוב בהוגוורטס, אבל אחרת

זו הייתה שעת אחר הצהריים, דניאל ורון ישבו על הדשא ליד שפת האגם ופטפטו. דניאל נשכבה על ברכיו של רון והוא שיחק בשערה.

פתאום נעמה נגשה אלייהם, וכשדניאל ראתה אותה היא התרוממה והחלה ללכת משם.

רון תפס בידה ודניאל הסתובבה אליו ושאלה אותו בכעס: "מה?!"

"אולי יש לה משהו חשוב להגיד לך" אמר ומשך אותה לשבת לידו.

ודניאל התיישבה לידו בחוסר חשק מוצהר.

"נו?" שאלה דניאל

"טוב... אני מאד מאד מאד מתנצלת! הייתי צריכה להאמין לך, את אמרת לי את האמת ואני לא האמנתי לך.

"הייתי צריכה לדעת שלא תשקרי לי" אמרה נעמה בקול מתחנן לסליחה

"שאלת אותו אם יש לו חברה והוא ענה כן, נכון?" אמרה דניאל בסקרנות והביטה עלייה במבט שאומר 'אמרתי לך'.

"אהמ...לא... אבל אני מאמינה לך. היה אסור לי לפקפק בך מההתחלה.

"אז... אפשר לחזור להיות חברות שוב?" שאלה נעמה עם המבט שאי אפשר היה לסרב לו.

דניאל ונעמה התחבקו, ושלושתם נכנסו לטירה.

- - -

הארי, דניאל, נעמה, רון והרמיוני ירדו לאכול ארוחת ערב.

פתאום רון לחש באוזנה של דניאל "בואי למדשאות אחרי הארוחה, אני צריך לדבר איתך"

כשנגמרה הארוחה הם יצאו ביחד אל המדשאות והתיישבו על הדשא.

"תקשיבי, אני מאד רוצה אותך, מאז שנפגשנו בתחילת השנה.

בהתחלה חיבבתי אותך כי נראת טוב, אבל גיליתי שיש לך אופי מדהים.

דניאל, אני אוהב אותך" אמר רון בלבביות

"תקשיב, יש לך מזל. אל תנצל אותו." אמרה דניאל בעצבנות.

"למה?" אמר רון בבהלה.

"כי אני מרגישה אותו דבר" אמרה דניאל והחלה לנשק אותו נשיקה לוהטת.

הם התמזמזו כ-10 דקות, עד שהתחילו להוריד בגדים.

"רגע, אני רוצה ואוהבת אותך, אבל לא כאן. ולא עכשיו. תן לי עוד קצת זמן, ונעשה את זה. אבל במקום יותר ראוי" אמרה דניאל בחיבה.

- - -

נעמה קמה מוקדם בכוונה, היא הייתה צריכה לקבל מכתב חשוב, ולבד

היא התאגנה ויצאה אל האולם הגדול.

היא אכלה את ארוחתה לבד ובשקט עד שנכנס דרך החלון ינשוף גדול ושחור שנחת באלגנטיות על שולחן גריפנדור.

הוא הושיט לה מכתב באצילות והתעופף.

נעמה פתחה את המכתב ובוא היה כתוב:

לנעמה שלום,

האם תוכניתנו מצליחה?

הצלחת להכנס בחזרה לתוך החבורה של הארי פוטר?

תמסרי פרטים נוספים, כדאי שנעביר אותם לאדון האופל.

עני, ומהר

דראקו מאלפוי

נעמה שכתבה במהירות תשובה חיובית והלכה לשיעור הראשון

הפרק הקודם		הפרק הבא