מכתב אחד שאומר הכל...

יצא לי די ארוך, בבקשה תגיבו.

פרק  7 ,

"לא"

"ועכשיו?"

"לא"

"ועכשיו?"

"פוטר, תעזוב אותי!" צרחה לילי בעיניים דומעות .

"נו, לילי, למה את לא מוכנה לדבר איתי?" שאל ג'יימס מיואש.

"למה? למה שאני אדבר איתך? למה שאני אדבר עם מישהו ששיקר לי, שיחק אותה חבר שלי ואחר כך  הכניס לי שיקוי אהבה לכוס?" אמרה לילי.

"זה לא אני, זה סיריוס, הוא שם את השיקוי אהבה." התגונן ג'יימס.

 "זה פשוט לא יאומן. פתטי. לא רק שאתה לא לוקח מעשים על ההתנהגות שלך, אלא שגם אתה מאשים אחרים..." אמרה לילי, הסתובבה והשאירה את ג'יימס חסר מילים.

ג'יימס עלה למגורי הבנים מיואש ומעוצבן מהשיחה. 'עכשיו היא בחיים לא תאמין לי' חשב לעצמו. הוא נכנס לחדר.

"נו, קרניים? איך היה? נתנה לך סתירה?" שאל סיריוס משועשע.

"לשם שינוי, לא." ענה ג'יימס.

"אל תדאג, אני בטוח שאחרי כמה זמן היא תדבר איתך."

-לילי-

לילי יצאה מחדר המועדון בעיניים דומעות. היא הלכה אל המדשאות והתיישבה  על הדשא. למה? למה הוא עשה לי את זה? חשבה לעצמה. איך יכולתי לחשוב שהוא באמת השתנה, מה הוא עשה אי פעם כדי שאני אאמין לו. כשחושבים על זה, למה בכלל האמנתי לו, יצאתי מפגרת, חשבה לעצמה ונשכבה על הדשא.

"אעע." צעקה כשמעליה נגלה מישהו.

"תירגעי זה רק אני." אמר האיש.

"אני?"

"רמוס."

"אהה," אמרה בהקלה, ואז הסתובבה "אין לי מה לדבר איתך." קבעה.

"תקשיבי, אני יודעת שאת כועסת, אבל הוא לא שווה אותך." היא עדיין לא ענתה. "תקשיבי, אני נשבע לך שלא ידעתי כלום מזה." אמר והרים את ידו בשבועה.

לילי לא יכלה יותר והתחילה לצחוק  "אני מאמינה לך. אחרי הכל אתה ידיד טוב שלי. " לאט לאט החיוך שלה נמוג, והיא השעינה את ראשה על הכתף של רמוס.

"איך הוא יכול היה לעשות לי את זה?" שאלה והתחילה לבכות.

"תקשיבי, אני יודעת שאת חושבת שזה ג'יימס אב-"

"גם אתה עם השטות הזו עכשיו? גם לכם הוא סיפר את זה?"

"תקשיבי, זה אמיתי.." אמר רמוס, מנסה להגן על חברו.

"לך! אם אתה רוצה להגן על פוטר אז לך!" אמרה, ודמעות עמדו על עיניה.

"אני לא רוצה לריב איתך, ואם את רוצה שאני אלך אז אני אלך." אמר רמוס וקם עם ידיים בהתגוננות.

"לא, שב," אמרה לבסוף, אחרי שרמוס כבר קם.

"אני צריכה לדבר עם מישהו, וידיד טוב זה בדיוק מה שאני צריכה."

"עד שקמתי?" שאל רמוס משועשע.

"שב כבר!" אמרה לילי צוחקת והושיבה אותו.

רמוס ידע שהוא צריך להגן על חברו, אבל הוא לא רצה לריב עם לילי, במיוחד שהיא חברתו הטובה ביותר (אחרי הקונדסאים).

"אבל, אני חושב שאת צריכה לדבר אית- טוב, טוב הפסקתי." נקטע על ידי המבט העוין של לילי.

לילי צחקה וחיבקה אותו. "תודה.." אמרה לו.

"על מה?"

"על הכל."

הפרק הקודם		הפרק הבא