כששתי משאלות מתגשמות

אני במומלצים!!

תודה ענקית.

תודה לכל עשרים ואחת (!!) המנויים המדהימים, התומכים והנהדרים שלי.

ותודה לג'סיקה, שלקחתי ממנה את השם לג'סיקה, כי הייתי זקוקה נואשות לשם, והיא ברוב טובה הסכימה לתת לי אותו. תודה, ג'סיקה.

תודה לליאו, (קורניליה פונקה), שבזכות ההתלהבות שלה המשכתי את הפרק.

ואחרונות חביבות, תודה לג'ס (גיליסולו) וללילי לונה סנייפ (לילי-הרמיוני-ג'יני-לונה(סליחה שהתבלבלתי בשם)) על התמיכה בפיק.

הו, אתם חייבים להנות, אני אדאג לזה.

אני קצת נסחפת, סליחה.

תהנו!!

נ.ב.

מצטערת שחפרתי.

_________________________________________________

''היי, אפשר לשבת כאן?'' ילדה מתולתלת נכנסה לתא ונעצרה כשראתה את לילי ורון.

''רומנטיקה.'' היא נאנחה, אבל בו זמנית קרצה ללילי.

''דרך אגב, קוראים לי ג'סיקה, והילד בחוץ אמר שליפהפיה שכל הרכבת מדברת עליה ויושבת בתא הזה, קוראים לילי.'' היא הוסיפה.

''את בשנה הראשונה פה?'' שאל רון.

''כן, אבל אמא שלי מכשפה, כך שזה לא הייתה הפתעה גדולה במיוחד בשבילי לקבל את המכתב,'' היא ענתה. ''אבא שלי מוגל.'' היא הוסיפה.

''היה איזה ילד מעצבן בחוץ,'' סיפרה לילי. ''כל הזמן השוויץ בזה שהוא טהור דם או משהו כזה, ונדהם לשמוע שאני בת מוגלגים, וקרא לי, איך הוא קרא לזה? ''בוצדמית''.''

עיניה של ג'סיקה נפערו לרווחה. ''בוצדמית? יש לך מושג מזה אומר?''

''אממ.. ילדה לא שוויצרית? כי אם כן, אז תודה על המחמאה.''

רון צחקק בשקט.

''לא משנה,'' נאנחה ג'סיקה והתיישבה, ''עדיף שלא תדעי..''

רון משך בכתפיו. גם לו לא היה מושג מזה אומר.

''אבא שלי מוגל,'' המשיכה ג'סיקה, ''אז הוא קונה כל מיני דברים של מוגלגים.'' היא הסבירה. ''יש לי כאן נגן מוזיקה,'' היא הוסיפה ושלפה מתוך התיק שלה מכשיר קטן ושחור. ''מכירים?''

לילי ידעה מזה נגן מוזיקה. לג'ון היה כזה. הוא הסתובב איתו ברחוב, עם אוזניות, וכשלילי שאלה אותו מזה, הוא הציע להרכיב את האוזניות על אוזניה, תוך שליחת רמזים עבים לכך לכך שהיה מעוניין שהם ילכו לסרט. כשלילי הרכיבה את האוזניות על אוזניה, נשמע באוזניה אוסף הצלילים הכי מחרידים ומזוויעים שהיא אי פעם שמעה.

''רוצה לנסות?'' שאלה אותה ג'סיקה, והושיטה לה את הנגן.

לילי הביטה בנגן בחשש.

''אל תפחדי, הוא לא נושך,'' צחקה ג'סיקה והרכיבה את האוזניות על אוזניה של לילי.

מוזיקה נעימה וקיצבית החלה להתנגן באוזניה.

''מה זה?'' שאלה לילי.

''זאת, לא זה.'' תיקנה אותה ג'סיקה. ''זאת הלהקה האהובה עלי.'' היא הסבירה. ''Queen,'' היא הוסיפה, כאילו זה מובן מאליו.

''אהה.''

''מי זאת?'' שאלה ג'סיקה, והצביעה על לינה.

''זאת ה..''

לינה, החתולה האהובה שלי? האחת המלכותית? האויבת של לולה?

''החתולה שלי, לינה.''

''גם לי יש חתולה!'' התלהבה ג'סיקה ושלפה מהתיק שלה גורה קטנה ולבנה.

לילי תהתה מה עוד יש לג'סיקה בתיק.

''גם לי יש חתולה!'' קרא פתאום רון, ושלף מהתיק שלו בובת חתול סגולה.

לילי וג'סיקה פרצו בצחוק.

''בנים.'' השתנקה ג'סיקה ואחזה את ביטנה.

''כן, בנים.'' הסכימה איתה לילי וטפחה על שכמה.

''בנות.'' אמר רון וגלגל את עיניו.

 ________________________________________________________

אני ממש מצטערת שלקח לי זמן להעלות את הפרק, פשוט אני ממש בעומס שיעורי בית.

וכמעט שכחתי, תודה לכל תשעת האנשים שהגיבו בפרק הקודם.

עוד ארבע תגובות אני ממשיכה.

הפרק הקודם		הפרק הבא