כישופי זמן, אהבה וכול מיני שטויות אחרות

☯snow white♥' בקשתך היא כפקודה לי:) וeli_bar-on, זה לא פאנפיק של הארי פוטר, אז לא. בלה זו בלה מ"דמדומים", והיא בהחלט לא מכשפה, היא אפילו לא חצויה.

קריאה נעימה! (פרק מעבר קצרצר...)

הטיסה חזרה למחנה הייתה שקטה יותר מהטיסה הלוך. לפייפר הייתה הרגשה שפרסי מדוכדך, לא יכול לעזור לאחותו והאמת שגם היא הרגישה די חסרת אונים. הם עצרו בדרך כדי לקנות עוד אספקה למחנה, לא דברים חשובים במיוחד, אוכל ומים עדיין סופקו למחנה בקסם, אלא יותר דברים להעלאת המורל. ג'אנק פוד, משחקים, ספרים (שכנראה יהיו בשימוש רק בידי החצויים חסרי הדיסלקציה, כי האלים יודעים שלא היה להם קסם מיותר לשינוי השפה בה הם נכתבו) ונייר.

זה היה מוזר, אבל נראה שנייר היה החומר היחידי שבאמת היה חסר להם במחנה בעקבות המצור. לביתן אתנה אף פעם לא היה מספיק נייר לשרטוטים שלהם ו... טוב, כולם רצו נייר.

אז פרסי ופייפר קנו כול מה שנראה להם נחמד או חשוב וחיכו לערב כדי לעוף מעל ההגנות הרומאיות.

"פרסי," אמרה פייפר בקול מנחם, "אחותך תהיה בסדר." פרסי לא נראה מרוצה.

"את לא מבינה," הוא אמר אבל לא נשמע כועס, יותר מותש, מה שהיה הגיוני לאור העובדה ששניהם לא ישנו כבר יותר מעשרים וארבע שעות. "איזי... אם מישהו יגלה מי היא, מה היא, הם יהרגו אותה וכולנו נמות." פייפר נשכה את שפתה. היא לא רצתה לשאול, אבל הייתה חייבת.

"כולנו נמות?"

"אמרתי לכם, טקסי הקרבה. איזי אחת מתה וכוח עצום בידיים הלא נכונות." פייפר לא הייתה בטוחה מה פרסי החשיב ידיים לא נכונות, סיכוי סביר שכול ידיים שמוכנות להרוג את אחותו בשביל "כוח עצום", אבל היא החליטה לא לשאול.

הם חזרו למחנה.

פייפר לא חיפשה את ג'ייסון, היא הייתה יותר מדי עייפה. היא טרחה בקושי להשאיר את השקיות מלאות החטיפים והנייר בביתן אתנה (ששימש כמעין מפלגה ל"קצונה" הנמוכה) לפני שפנתה לביתן אפרודיטה וקרסה על המיטה שלה בלי להתקלח או להחליף בגדים והבטיחה לעצמה בליבה שהיא תברר על כישוף האהבה ההוא כשתתעורר. 

הפרק הקודם		הפרק הבא