לזכרו של הארי פוטר <גמור>

"דובי!!! דובי בבקשה בוא!" צרחה ג'יני.

קולה כמעט יצא.

דראקו כבר ויתר ממזמן,אבל בכול זאת הוא הסתובב באזור,עוזר לג'יני.

הם התרחקו והתרחקו עד שלא ראו אחד את השניה בתוך כול הלובן.

"וואו אני באמת שמח לראות סוף סוף מישהוא חיי.גם אם זה רק מאלפוי."

דראקו הסתובב,ההפתעה שחש הייתה כו גדולה עד שנפל וצרח.

כשנוויל ראה את דראקו נופל הוא צחק בלי שליטה.

"דראקו! דראקו מה קרה?" צרחה מרחוק ג'יני ורצה לבדוק.

נוויל הסתובב אליה,חיוך מרוח על פניו כשהוא ראה אותה,את חברתו הישנה.

"נוויל" צרחה ג'יני וקפצה עליו.

"למה קראב לא יכל לבוא?" מלמל דראקו בכעס.

"שמעתי את זה." אמר נוויל והסתובב אל דראקו "קראב עדיין בצד של רידל. מטרת החלומות היא הכנה לקאת הנבואה."

"נבואה? איזו נבואה?" שאלה ג'יני.

"אם תצאו עכשיו אתם תדעו."ענה נוויל והמשיך "אל תדאגו כשתחזרו אני אהיה כאן."

ג'יני ודראקו התעוררו.

אבל הם לא צבטו את עצמם.

פלר וביל עדיין היו ערים.

פלר שאלה "ג'יני מה קרה?"

"אין זמן להסביר." צרחה ג'יני.

היא ודראקו יצאו מהחדרים התיאום מושלם ורצו אל חדרה של פרופסור טרלוני.

אבל הם נעצרו באמצע הדרך כששמעו את קייטי צועקת "לונה!".

הם נכנסו לחדר הבנות.

אישוניה של לונה התגלגלו והיא רעדה,היא פתחה את פיה וקולת שהם אינם קולה יצאו ממנו.

"הנער שיביס את אדון האופל עודנו חיי.

השניים שענו לדרישות הנבואה מתים אך השלישי חי.

הוא נולד ב29 ל-7.

הוא חי את כןל חיו לצד אוכלי המןןת ואף היה אחד מהם.

הוא הפך ליד ימינו של אדון האופל.

כן זהו הנער שיביס את אדון האופל."

לונה נעה ונעה עד שאישוניה חזרו למצבם הרגיל וקולה הרגיל והחולמני צרח.

כולם נכנסו לחדר הקטן.

"פרופסור טרלוני,פרופסור מקגונגל,פרסי ופרופסור ספראוט קחו את לונה ותתפלו בה בזהירות,היא הרגע חזתה נבואה חדשה על איך להביס את אדון האופל."

"חדשה?" קטעה אותה פרופסור טרלוני.

"כן. את הראשונה את ניבאת בראיון העבודה שלך עם פרופסור דמבלדור." אמרה הרמיוני.

טרלוני המופתעת עזרה ללונה לקום והן יצאו מהחדר עם מקגונגל פרסי וספראוט.

"מה היא אמרה?" שאל רון.

"שהנער שיביס את רידל נולד ב29 ל-7 והוא חי את כול חיו ליד אוכלי מוות ואפילו היה סוג של יד ימינו של רידל."ענתה פראווטי.

"לא. לא הוא." צרחה נרקיסה.

"כולם הביטו בה בבלבול במשך שתי שניות עד שדראקו פלט קריאת הפתעה ונפל.

כלם עמדו מסביבו והוא אמר "באסה. זה אני."

"נולדתי ב-29 ל-7 ההורים שלי היו אוכלי מוות וגם אני הייתי אוכל מוות,ורידל  התייחס אליי כאילו אני העוזר שלו!" אמר דראקו.

"אז זה אומר שאתה צריך להרוג את רידל?" שאל ג'ורג'.

"כנראה שכן." אמר דראקו.

"רגע נוויל אמר שהוא ישאר בחלומות שלנו,דראקו.  צריך לחזור ולשאול אותו על זה." אמרה ג'יני.

"נוויל?" שאלה לונה.

"כן. נו קדימה דראקו." אמרה ג'יני ורצה לחדרה.

ודראקו גם הוא הלך לחדרו.

ושניהם נרדמו...

הפרק הקודם		הפרק הבא