אחורה בזמן

זה הפרק האחרון של הפאנפיק הזה. אני חושבת לעשות לו פאנפיק המשך, אם הקוראים רוצים. אתם רוצים?

הרמיוני פלטה קריאת בהלה.

"סילנציו." לחש רון.

הרמיוני פתחה את פיה כדי לצרוח אך שום קול לא יצא ממנו.

רון התקרב כדי לראות למה צרחה הרמיוני.

הוא צרח והתמוטט על הרצפה.

כל תלמידי גריפינדור התעוררו וירדו לבדוק מה קרה.

כעבור כמה דקות כל הוגוורטס הייתה שם.

כולם צפו המומים, בגופותיהם של הארי פוטר ואיימי בלק.

"זהו זה, הארי פוטר מת." לח תלמיד שלישית מהפלפאף.

"אין לנו עוד תקווה, עכשיו אתם-יודעים-מי בטוח ינצח אותנו." הוסיף מייקל קורנר.

"אל תאבדו תקווה!" צעקו לונה וצ'ו כאחד.

במהרה הצטרפו אליהן עוד כמה תלמידים ומורים שעודדו את השאר.

"עכשיו, חזרו למעונותיכם!" צעק דמבלדור.

כל התלמידים עשו כמבוקשו.

נוויל, לונה, רון, הרמיוני וג'יני נשארו לעמוד לצד הארי ואיימי.

"אני מצטער, אבל מסיבות לא ברורות הארי פוטר מת." לחש דמבלדור בעצב.

"תבטיח לי פרופסור. תבטיח לי שהארי לא מת לחינם, תבטיח לי שלא נפסיק להתנגד לאתה-יודע-מי, תבטיח לי פרופסור." לחשה ג'יני בדמעות.

"אני מבטיח ג'יני."

ג'יני והרמיוני פרצו בבכי.

השאר ניסו לעודד אותם, אבל במהרה התחילו לבכות בעצמם. 

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

"הארי!" צעקה איימי וניסתה לחפש את חברה בחדר הלבן הגדול.

"אני כאן איימי!" נשמע קול צועק, ואז נער ממושקף עם שער שחור פרוע ועיניים ירוקות כאיזמרגד הגיח מהאפלה.

"איימי איפה אנחנו? הרי שנינו מתים!" 

"אני לא יודעת הארי, אני גם לא יודעת אם אנחנו מתים או חיים..."

"זה חלום. הכל קורה בתוך הראש שלי. נכון?"

"אוי הארי. ברור שהכל קורה בתןך הראש שלך! אבל למה שזה יהיה חלום?"

"בוא נסכם שאת עירבבת לי את שני השאלות וששנינו לא יודעים איפה אנחנו." סיכם הארי.

איימי הנהנה.

"אני הולך לישון. יש כאן מיטה?" שאל הארי.

ברגע ששאל זאת, מיתה לבנה הופיעה בקצה החדר.

"ואחת גם בשבילי בבקשה." ביקשה איימי.

הארי פיהק ונשכב על המיטה.

איימי נשכבה גם היא.

ושניהם נרדמו במחשבות על המקום המוזר הזה...

הפרק הקודם