|
התבוננתי מעלה מחפשת מילים כדי לתת עידוד... "אממ אני לא חושבת שמה שאתה זה נורא למשל אנשי זאב אני לא סובלת ... יש להם ריח של כלב רטוב" אמרתי ועיקמי את האף שלי, הוא גיחך "אני מודה שהם באמת מסריחים.."
ג'סיקה , הילה לורן ואלה חברותיי נכנסו לחדר לאחר שג'יימס סיים את המשפט "סוף סוף התעוררת" צעקה ג'סיקה וארבעתיהן התבוננו על הגבס שלי במבט של 'אאוץ' זה בטח כואב' אמרתי כבר שאני מופתעת מאוסף הפרצופים שיש לאנשים? ידעתי שהן לא כאן כדי לאמר רק שלום כי ראיתי שביידים של אלה ולורן יש גבעה לא גבעה הר של ממתקים צפרדעי שוקולד עטי מציצה ועוד מלא כמעט נפלתי מהמיטה הייתי בשוק טוטאלי.
"זה אממ... מכל גריפינדור לך ולג'יימס" חייכה אלה "תודה" מלמלתי אני לא אוהבת מתוק שמתי לב שלכולם יש חיוך על הפנים
"למה חיוכים?? אתן ששמחות לראות אותי ככה?" שאלתי נעלבת "לא"אמרה הילה "זה פשוט מכתבה שהייתה היום בנביא היומי" היא עדין הייתה בחיוך של חצי פיתה
"הנביא היומי? מה הקשר?" שאלתי הילה באה באה לדבר אבל ג'סיקה קטעה אותה "אממ היה כתוב שמכשפה אחת מצאה שיקוי שהופך ילדים בני 18 לבני אלמוות...שולחים את זה להורגוורטס כדי שכול הילדים ישתו ... מנסים.. מזל טוב את בת אלמוות" היא חייכה
הפעם ממש התרסקתי על הפנים למשמע זה
פיהקתי "מתי?" התערב ג'יימס "שבוע הבא" אמרה לורן
"טוב אני עייפה" קטעתי את השיחה "לילה טוב"
נרדמתי לילה
ללא
חלומות
+++
פרק קצר סורי... אני יפצה כדי הפרק הבא יהיה ארוך יותר מהרגיל
|
0 חרמשים
(2.111) 9 דירגו
כותב: 
ID : 657
