למה דווקא אני?

הפרק מוקדש לוזלי הגדול!

ואל תאמרו לי על איזה דמות לעשות, אני עושה על פיפר בפרק הבא.

אני מפלצת. 

יש לי עין אחת בגוף אנושי.

אני שורד ברחובות.

כל מי שרואה אותי, בורח.

כי אני מפחיד.

בגלל השונות שבי.

כי יש לי עין אחת.

אז כולם צורחים ובורחים ממני.

לפחות כך זה היה, עד שפרסי הגיע.

ברגע זה כל חיי השתנו לטובה.

היה לי ידיד.

מישהו שלא רואה אותי ובורח.

בהתחלה היה בסדר, אבל אני לא קשוח.

אז הם ניצלו את זה.

ופרסי, נשאר ידיד שלי.

למרות שהוא נהיה "אפס" בגללי.

אני מקנא בו, כי לו לא אכפת.

אבל לא קנאה, קנאה אלא...

אתם יודעים למה אני מתכוון.

 למה אני מפלצת, אני לא יודע.

כי הגורל רוצה להתעלל בי?

מעולם לא אמרו לי.

אף פעם לא ידעתי דבר.

אפילו אם אשרוד עד הבוקר הבא.

וככה הסתיימו חיי.

הסוף.

סתם, אני צוחק!

וככה אני חי את חיי עד עצם היום הזה.

המף.

זה סוף טוב באגדות, רע במקרה שלי.

תגובות?

הפרק הקודם		הפרק הבא