הנערה עם השיער השחור

פרק 7: נשיקה

הסעודה עברה בנעימים עד לרגע בו ניגש נער בלונדיני אל איזבלה. "שלום, אני דראקו מאלפוי, את חדשה נכון? " הוא הציג את עצמו. "כן, אני איזבלה רידל" היא אמרה. "אני בטוח שתרצי בי כחבר" הוא אמר בחיוך מתנשא. "לא תודה, כבר יש לי חברים" אמרה איזבלה וקמה ממקומה. "מי? פוטר וחבורתו? הם לא אנשים שכדאי להסתובב איתם" אמר דראקו. "אני כבר רואה עם מי לא כדאי לי להסתובב" אמרה איזבלה והלכה.

כשהגיעה אל שולחן גריפינדור הארי קם לקראתה. "הכל בסדר? " הוא שאל בחיבה. "כן, פשוט פגשתי את הבלונדיני המתנשא, מאלפוי, נדמה לי" אמרה איזבלה. "כן מאלפוי, אם הוא יתעסק אתך, את באה אליי" אמר הארי. היא הנהנה. "בואי שבי אתנו עכשיו" הציע הארי. הם הלכו לשבת בשולחן של גריפינדור.

"הארי, היא מסליתרין" אמר דין תומאס. "אני יודע, אבל היא ילדה טובה, אחרת" אמר הארי והביט באיזבלה שהסמיקה מעט. דין תומאס הנהן וחזר לצלחתו. הם אכלו את הקינוחים המוכרים, עוגות קדרה ומיני מאפה אחרים עשירים בסוכר כשבסוף דמבלדור נעמד ושלח אותם למיטות.

הארי המשיך לשוחח עם איזבלה עד שיצאו אל אולם הכניסה. "חדר המועדון שלך למטה, שלי למעלה" אמר הארי. "אה או.קיי, אז לילה טוב" אמרה איזבלה ורפרפה את שפתיה על שפתיו. הארי הביט מופתע בגבה המתרחק.

"הארי? הארי? " רון נופף בידו מול פניו של הארי שחלם בהקיץ. "מה? אה, מצטער חלמתי לרגע" אמר הארי. "אתה בא למגדל? " שאל רון. "כן, אני בא" אמר הארי ויחד הם הצטרפו אל הרמיוני בדרכם חזרה למגדל גריפינדור.

כל הלילה הארי חלם על איזבלה. הוא לא הצליח להימנע מהמחשבה שהוא בוגד בזכרם של הוריו בכך שהתאהב בבתו של הרוצח שלהם. כי עכשיו הוא כבר ידע מה הם הרגשות המבולבלים שחש כלפיה. הוא ידע ברגע בו נגעו שפתיה המתוקות בשפתיו.

הוא רצה לשוחח על זה עם מישהו שלא ישפוט אותו. בתחילה חשב על סיריוס, אך ידע שהוא לא יבין. ואז נזכר באדם אחר שאולי לא ישפוט אותו בקלות, רמוס לופין. הארי מיהר לקחת פיסת קלף, עט נוצה וקסת דיו. הוא החל לכתוב. 

רמוס היקר,

אני לא יודע איך להתחיל. אני מבולבל וכואב. התאהבתי בבתו של האויב המושבע שלי, ברוצח של הוריי. אני יודע שתחשוב שאולי אני טועה ברגשות שלי, אבל אני לא, אני באמת מאוהב באיזבלה.

בחרתי לכתוב לך כי אני יודע שלא תמהר לשפוט אותי. לא בחרתי להתאהב בה, אבל זה קשה מאוד שלא. היא מתוקה, עדינה וכל כך... שונה. היא לא דומה לטום רידל, למרות שהיא מוינה לסליתרין. אני הייתי ממיין אותה לגריפינדור.

אתה יודע היא נישקה אותי. לא ממש אבל השפתיים שלה נגעו בשלי לשניות ספורות. היא עשתה את זה במתכוון. אני לא יודע מה לעשות, אני מרגיש שאני בוגד בהוריי, בזיכרון שלהם.

בבקשה עזור לי,

שלך הארי.

הארי שלח את הדוויג עם המכתב, בתקווה שרמוס יקבל אותו ויוכל לעזור לו.

כשהבוקר עלה הארי ירד בעייפות לארוחת הבוקר. "אתה נראה נורא" אמר רון. "תודה רון" אמר הארי בזעף. "מה קרה? " שאלה הרמיוני בדאגה. "הכל בסדר, רק לא ישנתי טוב בלילה, זה הכל" אמר הארי בחיוך ונשק על לחיה.

איזבלה הביטה בהם מהצד וחשה צביטה של כאב בליבה. אתמול, כשנישקה אותו, זה נראה לה הכי טבעי שבעולם. היא לא חשבה שיש לו חברה. איך היא תוכל להתחרות בילדה בת גילו שגם בגריפינדור כמוהו, כשהיא קטנה ממנו ובסליתרין?.

הארי ישב בשולחן גריפינדור כשהדוויג שבה אליו עם מכתב קשור לרגלה. 'הוא החזיר תשובה כל כך מהר?' תהה הארי בליבו.

הארי היקר,

אני בדיוק שב ממשימה של המסדר כך שאני יכול לענות לך.

אני מבין את ההתלבטות שלך. הגיוני שתרגיש שאתה בוגד בהוריך אבל כמו שאמרת בעצמך אי אפשר לשפוט אדם על פי הוריו, לכן לדעתי עליך לתת לה הזדמנות להוכיח את עצמה ואת רגשותיה.

בקשר להוריך... אני בטוח שהם היו רוצים שתהיה מאושר.

בהצלחה בכל הארי,

אוהב רמוס.

הארי חש הקלה כשרמוס לא נזף בו. כל שנותר לו לעשות זה לדבר עם איזבלה.

"ממי המכתב? " שאלה הרמיוני וניסתה לקרוא אותו מעבר לכתפו. "לא חשוב" אמר הארי ומיהר להכניס את המכתב לכיס בגלימתו. "אתה מתנהג מוזר הארי" אמרה הרמיוני והביטה בו בחשדנות. "את סתם מדמיינת" אמר הארי ונעמד.   "לאן אתה הולך? " היא קראה אחריו אך הוא המשיך בדרכו, מתעלם ממנה.

הוא ניגש לשולחן סליתרין. "מה אתה עושה פה פוטר? " שאל מאלפוי בהתנשאות. "שמור את האף הארוך שלך בעניינים שלך ותוציא אותו משלי" אמר הארי. "אל תדבר אליי ככה, פוטר! " קרא מאלפוי בכעס. "בלונדי תפסיק ליילל" אמרה לפתע איזבלה. "היי, אפשר לדבר? בחוץ? " שאל הארי. היא הנהנה והוא פינה לה את הדרך כדי שתלך לפניו.

הם עמדו באולם הכניסה והיא הביטה בו. הארי הרגיש לא בנוח לדבר במקום חשוף כל כך. "בואי" הוא אמר והוביל אותה לדלת צדדית ששמשה כארון ציוד. הוא הפך שני דליים כדי שיוכלו לשבת עליהם והניף את שרביטו כשהוא ממלמל "לומוס". אור בהיר הציף את חלל הארון.

"תראי, אתמול את נישקת אותי וכל הלילה חשבתי על זה, עלייך" אמר הארי ונשף אוויר בבת אחת. "אבל... יש לך חברה" היא אמרה בעצב. "באמת? לא זכור לי. תוכלי לעדכן אותי מי החברה שלי? " שאל הארי בחצי חיוך. "הרמיוני גריינג'ר" היא אמרה במבוכה. "הרמיוני היא החברה הכי טובה שלי, כמו אחותי" אמר הארי וליטף את שיערה הארוך. היא הביטה בו ומצאה אותו מחייך אליה.

איזבלה זינקה עליו בהקלה כורכת את זרועותיה סביבו בחיוך ותוך כדי מפילה אותו מהדלי עליו ישב. הוא צחק וחיבק אותה בזרועותיו. היא הניחה את ראשה על חזהו והוא המשיך לחבקה וללטף את שיערה. "עכשיו הכל בסדר? " שאל הארי. היא רפרפה את שפתיה על שפתיו כמו בערב הקודם "עכשיו כן" היא לחשה בחיוך.

פרק חדש אחרי המון זמן...

תגובות בבקשה... :)

הפרק הקודם		הפרק הבא