זוויות שונות

דראקו מאלפוי כבר היה מיואש: שוב הוא לא עשה כלום, ואביו כעת עובד על 2 הורוקרוקסים. 

כשראה זוג צעיר שהתארס שבוע שעבר נרצח מול עיניו, הוא היה בטוח שלא יצא מזה. זה ירדוף אותו. תרדוף אחריו האשמה. האשמה שהוא רוצח ובנתיים רצת 3 אנשים. 

פחדן.

דראקו מאלפוי ידע שהוא פחדן. הוא ממש פחדן. הוא לא יכל להגיד לאביו בפרצוף: "לא!" לא יכל לעמוד מול אביו...  הוא לא יכל אפלו לשכנע את אביו לא להכין הורוקרוקסים. הוא דימיין שוב את אסטוריה אומרת, כאשר מספר לה הכל: "פחדן..."

בעודו שקוע במחשבות, ינשוף נחת על הרצפה באוהל (אביו שוב התעסק עם ההורוקרוקסים בחוץ, ככה שהיה לו פרטיות). 

דראקו זיהה את הינשוף של אימו, סלאזר (על שם סלאזר סלית'רין). הינשוף פלט קריאה. לרגלו היה קשור מכתב. דראקו התיר את המכתב וקרא. אוי. אמו רוצה מידע. רוצה לדעת איפה הם. אם יענה לה וזה יוודע לאביו?

פחדן.

לא, הוא לא פחדן. הוא יכתוב לה! 

ואכן, הוא נטל עט נוצה ושירבט: 'ביער דין, מחר נעזוב לגבעות מעל הוגווטס; הגבעה השביעית, הכי למעלה.'

"תן לה את זה," לחש דראקו לינשוף, ונתן לו את המכתב.

אסטוריה הייתה מיואשת. שום דבר מדראקו. היא לא כותבת לו, כי היא לא רוצה לסבך אותו עם אביו, אך הוא יכול לכתוב לה. הארי פוטר שוב הציע לה לצאת איתו, והיא ענתה בשלילה. 

"נו, טוב, אז רוצה סתם לבוא לשתות אצלי תה או קפה?" שאל הארי.

אסטוריה נענתה בחיוב, והם דיברו קצת בביתו של הארי. הוא לא כל-כך נורא כמו שדראקו מתאר אותו.

יומיים לאחר מכן

לוציוס עדיין לא הצליח להפוך את הנשמות של ארני וחנה להורוקרוקסים, זה באמת קשה לקרוע את נשמתך שלך בעזרת נשמות אחרות ולשמור את הנשמה בחפצים.

דראקו טייל מעט מחוץ לאוהל. 

הם היו על הגבעות שמשקיפות על הוגווטס: הוא ראה את הוגווטס - טירה קטנה על רקע השמיים והגבעות. 

קול מאחוריו הקפיץ אותו.

הוא הסתובב מהר ולא נשם מתדהמה.

גם הבן-אדם השני היה מופתע ביותר.

מולו עמדה הרמיוני גריינג'ר. 

הפרק הקודם		הפרק הבא