הרמיוני זאת אני, אז המכתב הוא בשבילי?

הפרק מוקדש לחרובים שדרש המשךךךךךך- תודה רבה!

ג'יני, לונה וצ'ו נמצאות באותה שכבה כמו הארי

האגריד:"טוב אני חושב שיהיה נחמד אם את הרמיוני תשני גם את פה היום, כבר די מאוחר..."

הרמיוני:"אני אשאל את אמא שלי. למה אתה אומר גם האגריד? עוד מישהו ישן היום בקלחת הרותחת?"

האגריד:"כן. הארי ואני, אני לא חושב שיהיה לו כדאי לחזור עכשיו הבייתה..."

*הרמיוני מסתכלת על הארי במבט שואל, הארי לוחש לה "אני אסביר אחר כך"*

רון:"היי גם אני ישן פה היום! אני, אחותי ג'יני, והאחים התאומים הגדולים שלי, ג'ורג' ופרד

                   אלא לא כולם כי אנחנו הרבה אבל הגענו רק עכשיו ולא נספיק לקנות היום הכל."

הרמיוני:"קול. הלכתי לשאול את אמא שלי, הארי תבחר ינשוף בינתיים".

הארי:"היי רון באיזה ינשוף כדי לי לבחור?"

רון:"אני חושב שעדיף לך לבחור בתנשמת, הן קצת יותר חכמות ויודעות לשלוח דואר יותר טוב מינשופים".

הארי:"טוב אזזז את זאת? או שבעצם את זאת? או..."

רון:"היי הארי תראה את זאתי!"

הארי:"אמממ לא נראה לי..."

רון:"לא, לא זאת טיפשון, זאת שליד!" *תוך כדי הזזת אצבעתו של הארי לעבר התנשמת שאליה התכוון*

הארי:"אה אה אה אופס *חיוך נבוך מצחיק* וואו אתה צודק רון היא באמת ממש יפה!"

"חדר אחד להארי פוטר, שני חדרים לגברת וויזלי, חדר אחד עבורך האגריד ועוד אחת אחרון גם לכם הזוג גריינג'ר" אמר טום.

טום:"כולם כולל ארוחת בוקר כן?"

"כן" אמרו ביחד האגריד ומולי, אמם של הוויזלים.

1.9 10:56

אנשים בחליפות ממהרים ממקום למקום, כמה קבצנים ליד הדלת, וחבורה ג'ינג'ית, ילדה עם שיער מקורזל וילד נמוך עם משקפיים ממהרים לרציף תשע.

מולי:"קדימה, קדימה יותר מהר! עוד ארבע דקות הרכבת יוצאת ואתם יודעים שהיא לא מחכה לאף אחד!"

"אממ את האמת שלא ממש ידענו" אמרו הרמיוני והארי ביחד.

ארתור:"הירגעי מולי, אני בטוח שנספיק".

ביום לפניכן, ארתור אסף את שני הילדים לביתו.בקיץ הארי רון והרמיוני התיידדו מאוד.

ועכשיו הלכו כולם ביחד לאקספרס להוגוורסט, שמולי טוענת שיאחרו אליה אם לא יתחילו למהר.

הארי:"אה סליחה גברת וויזלי?"

מולי:"כבר אמרנו שאתה יכול לקרוא לי מולי הארי".

הארי:"כן נכון. מולי, איך בדיוק נגיע לתחנת תשע ושלושה רבעים? אני רואה פה רק תשע ועשר...?

פרסי:"זה פשוט הארי. כל מה שצריך לעשות זה לעבור בקיר שבין רציף תשע לרציף עשר".

הרמיוני:"ואוו קצת מפחיד לא?"

מולי:"אם מפחדים עדיף פשוט לרוץ. פרסי, תראה להם".

פרסי רץ ונבלע בקיר, בין רציף תשע לעשר.

ארתור:"פרד, גורג' רוצו.

                  מצויין! הארי ורון עכשיו תורכם".

הארי ורון נתנו ידיים זה לזה ורצו עם העגלות לתוך הקיר.

מולי:"כל הכבוד. הרמיוני, ג'יני, תורכן. אנחנו נבוא מיד אחריכן".

הרמיוני התרגשה, היא וג'יני החזיקו ידיים, ורצו אל תוך הקיר.

תגובות?הקדשה לראשון שמגיב.

ופליז רעיונות?? הקדשה גם לבן אדם הנחמד שיביא לי רעיוןןןן

הפרק הקודם		הפרק הבא