לחזור

אוקיי, אז גיליתי שיש לי יחסית הרבה קוראים אבל אתם עצלנים ולא מגיבים :d חחח לא נורא אני בכל זאת אוהב אתכם (: כמה הודעות -
לדבדבון וג'יניויזלי - אני בן. זכר. ומשום מה אתם מתעקשים להפוך אותי לבת.. XD
האריפוטרית לנצח(חמש מאות סימני קריאה) - הצפיות לא אומרות הרבה, יש אנשים שנכנסים, קוראים פרק, מחליטים שזה לא משהו ויוצאים. גם חלק מהצפיות הם על ידי, כשנכנסתי לראות תגובות.
למלאכית הטובה (: - אני אמשיך את הפיק בלי שום קשר, פשוט לא אפרסם אותו פה. אני כותב סיפורים, ספרים ופיקים להנאתי בלי קשר ללפרסם אותם, אבל בכל זאת שכנעת אותי ;)
מאי - תמשיכי מיד את יומנו של מכשף או תעלי לכאן פרקים. זה אחד הפיקים ה-טובים שקראתי פה.
ענבר - היה לי בטא, היא פרשה. יש לך הצעה לבטא?
לכל השאר - תודה, באמת שחיממתם את הלב (((:
ועכשיו טםטםטם, פרק 8!

פרק שמיני: בעיות של מנהל
זה היה חודש אוקטובר קריר. קסטלן ישב מאחורי שולחן המנהל ועבר על כל מיני אישורים והוראות מטעם משרד הקסמים. פרופסור דמבלדור היה שקוע בשינה, לצד דיוקנה של הפרופסור מקגונגל שקראה בספר (רקע הדיוקן שלה, היה ספרייה ענקית, שבה יכלה הפרופסור לסייר כרצונה).
קראק.
גמדון בית זקן ומקומט, בעל אוזניים מחודדות ועור ירקרק הביט במנהל בתחנונים.
"פרופסור קסטלן אדונילי! פרצה תגרה גדולה-גדולה במטבחימים!  הגמדון בכחוס התרשל בהכנת היין שבו הוא כל-כך כל-כך טוב! ומנהל הפעילות כועס מאוד-מאוד ועכשיו הגמדונימים עצבניימים! בבקשה תבוא פרופסור קסטלן אדונילי!"
קסטלן נטש את הדוח שבו אחז, ומיהר לתפוס בידו של גמדון הבית. השניים נעלמו בקראק. אם להודות על האמת, לא היה לו מושג מה הוא אמור לעשות.
הם הופיעו במטבחים.
סיר מרק התעופף מעל לראשו של קסטלן, שהתכופף בזמן.
גמדוני בית צעקו אחד על השני מכל עבר והעיפו זה על זה חפצי אוכל.
מרכז המהומה היה גמדון שנס על נפשו ברחבי המטבחים, ובעקבותיו גמדון מעט מקומט יותר שאחז בקופיץ. שרשרת כלשהי משתלשלת מצווארו.
"עצרו!" הרעים קסטלן, הוא משום מה נשמע יותר פקדני בחברת גמדוני בית, מאשר תלמידים או חברים לסגל. אולי משום שאז הוא ידע, שכולם יקשיבו לו, ואכן כל גמדוני הבית קפאו בתנועות מצחיקות ונשאו אליו מבט.
"למה, בשם אלוהים, אתה מנסה לרצוח אותו?" דרש קסטלן מהגמדון עם הקופיץ.
"יש לנו שעת יעד, אדונילי! בכחוס לא סיפק את היין לשעת היעד,  אדונילי! וגרם להומה גדולה בכל המטבח והגמדונימים התחילו לריב אם זה בסדר או לא אדונילי אז אני חשבתי לעקור את הבעיה מהשורש!"
"מה שמך?"
"דובי, אדונילי."
"ומה זה התליון שאתה עונד?" היה קשה לעצור את הסקרנות של קסטלן לתליון שעמד דובי, תליון עם האות S מסולסלת.
"הו אדונילי! אבא שלי היה קריצ'ר הגמדון שהוביל את הגמדונימים למלחמה באדון האופל! התליון הזה היה שלו והוא הוריש לי אותו!"
"אבא שלך היה קריצ'ר? הגמדון של הארי פוטר?"
"כן אדונילי! קריצ'ר רצה להמשיך את השושלת של גמדוני-הבית, אז הוא התחתן עם גמדונית בשם ווינקי והביא את דובי לעולם, והארי פוטר ביקש שיקראו לדובי דובי, אז אבא-קריצ'ר קרא לדובי דובי!"
קסטלן לא ידע איך להגיב, אז הוא רק מלמל: "יופי של קורות חיים. בכל מקרה, תפסיקי את הבלגן, סדרו פה ואל תריבו בגלל יין, זה טיפשי!"
בכחוס נראה מעט נעלב, אך התחיל לסדר. הגמדון שהזעיק את קסטלן התעתק איתו בחזרה למשרד המנהל ואז שוב למטבחים.
"איך היה לעזור לגמדוני בית?" שאלה מקגונגל בעוקצניות.
"נחמד. אני צריך לחזור לדוחות של משרד הקסמים."
"דוחות, החלק המשעמם בלהיות מנהל." אמר קולו של דמבלדור, שהקיץ משנתו.
"דמבלדור! טוב שהתעוררת! אני חייב להתייעץ איתך לגבי כמה דברים!"
דמבלדור גלגל עיניים, אבל קסטלן הסתער על שולחן המנהל ודפדף בדפים בקדחנות, ובסף הוא נעמד מול דמבלדור עם ערימה של ניירת.
"מדי שנה הגוף הבינלאומי לחינוך מכושף דורש מספר תלמידים מצטיינים בהתגוננות מפני כוחות האופל, שיקויים ושינוי צורה מבתי ספר בארצות נאורות ומתקדמות. התלמידים שייבחרו ישתתפו בפרויקט מיוחד, על מנת לעזור לפיתוח ההשכלה הקסומה בביתי ספר במדינות העולם השלישי. השנה נבחרו בובאטון, הוגוורטס ודורמשטרנג לשלוח נציגות של חמישה תלמידים מכל בית-ספר. את שמות התלמידים יתבקשו המנהלים למסור בכנס הקרוב שיערך בקופנהגן בשישי לנובמבר – " קרא קסטלן מתוך הדף. "כנס?! בחודש הבא?! אני בקושי בתפקיד – אינני מכיר את התלמידים טוב מספיק – בשם מרלין מה עלי לעשות?!"
"לנשום עמוק ולנשוף." ענה דמבלדור בשלווה
"אבל – "
"לנשום!"
"דמב – "
"לנשוף!"
"תלמידים מצטיי – "
"לנשום!"
"כנס בשישי – "
"לנשוף!"
"דמב – "
"אני מרגיש כמו בקורס הכנה ללידה!" מלמל דמבלדור בחיוך וסידר את משקפיו.
קסטלן הביט בו בייאוש. "ומה בקשר לזה.."
הוא הרים דף נוסף והחל לקרוא: "פרופסור קסטלן היקר, בתור האדם הצעיר ביותר שניהל בית ספר לקוסמים בעולם בשש מאות ושבע עשרה השנים האחרונות, הוחלט להעניק לך את אות מרלין דרגה שנייה בטקס מיוחד בהשתתפות הקסמהדרין ושר הקסמים, תתבקש להכין נאום. הטקס ייערך בעשרים וחמישה לאוקטובר – "
"כל הכבוד." קטע אותו דמבלדור בבוטות.
"דמבלדור! נאום – טקס – שר הקסמים – "
"אם תלחץ כל כך בגילך הצעיר, כשתגיע לגילי תהיה מקומט מאוד!" הזהיר דמבלדור.
"וזה הצרות החיצוניות שלי," המשיך המנהל בשלו "שלא נדבר על כמות הבעיות שיש בתוך בית הספר. פרופסור מור ביקש אישור מיוחד להזמין מלאי גדול של מרכיבי שיקויים שיעלו די הרבה אוניות! והמשכורת של גמדוני הבית! ומאדאם פֶים דרשה עוד ספרים לספרייה – "
"קסטלן, תחשוב שמינרווה הייתה צריכה להתמודד גם עם שיפוצים של הוגוורטס בתקופת הכהונה שלה."
"זה כלום, אלבוס!" ביטלה מקגונגל בהינף יד.
"ואני בכהונתי נאלצתי להתמודד עם אישה קצת בלתי-שפויה שהזכירה בצורה מדאיגה קרפד וביקרה כל תנועה של השפם שלי. נוויל היקר היה נתון ללחץ של משרד הקסמים ולימד כנגד רצונו התגוננות מפני כוחות האופל במשך כמה שנים, על אף שחשק ואהב את תורת הצמחים! אז הבה תכניס את 'בעיות המצליחים' שלך לפרופורציות..."
קסטלן הביט בו בייאוש. מישהו דפק בדלת.
"יבוא." קרא קסטלן בקול רם, הדלת נפתחה ופרופסור תבאי צעד פנימה.
"כן, פריאמוס?" שאל קסטלן
"כריסטופר, שר הקסמים בדרך."
"מה?!"
"כן, והוא מעוניין לפגוש אותך. משהו לגבי הקו החדש של החינוך בבריטניה."
"קו חדש?"
"גם לי אין מושג על מה הוא מדבר."
קסטלן שלח יד ושפשף את ראשו בעצבנות.
"טוב, תזמין אותי לפה כשהוא יבוא. תודה פריאמוס."
סגן המנהל חייך חיוך מודאג וסגר את הדלת. דמבלדור שלח בקסטלן מבט מעודד, "זאת ההזדמנות שלך להוכיח את עצמך!"

הפרק הקודם		הפרק הבא