מכשפה חדשה-ישנה

הייייייייייייייייייייי! אז נראה לי זה הפרק הכי ארוך שכתבתי אי פעם בפורטל ;) אז תהנווווו :) הנשף המיוחל!

אני ממש מבקשת תגובות בונות, לפחות אחת או שתיים! :)

הגיע יום הנשף! גאיה כל כך התרגשה! הנשף התחיל בשעה שבע בערב, ועקב כך קיצרו להם את הלימודים עד לאחת בצהריים בלבד.

גאיה קמה בהתרגשות והעירה את הרמיוני. הן צחקו ופטפטו בהתרגשות כל הדרך למטה. "הרמ, נו, עם מי את הולכת?" שאלה גאיה בתחנונים והרמיוני רק הנידה בראשה בחיוך.

"נו באמת! הרמ, אני סיפרתי לך! אני לא אגלה להארי ורון, מבטיחה!" ניסתה גאיה את מזלה. הרמיוני הנהנה בייאוש ולחשה לה באוזן.

גאיה, משכה ביד של הרמיוני ועלתה איתה במהירות לחדר. השותפות שלהן לא היו שם, אז גאיה סגרה את הדלת והטילה לחש מופליאטו. "ויקטור קרום??????!!!!!!" צרחה.

הרמיוני גיחכה והנהנה. "הרמ, אני לא מאמינה שלא סיפרת לי עד עכשיו!" כעסה עליה גאיה כעס מדומה וחיבקה את הרמיוני.

הן יצאו מהחדר וצהלו כל הדרך עד לחדר האוכל. הן התיישבו מול הארי ורון, מחוייכות וסמוקות לגמרי. "או-הו, שתי בנות פה מתרגשות" אמר הארי בגיחוך.

"אתה זה שצריך להתרגש מר ילד-נשאר-בחיים" החזירה לו גאיה בגיחוך גם כן והוא ורון צחקו. "אם אני לא טועה, המוצא של פדמה ופרוואטי הוא הודי" ציינה הרמיוני.

"ואז מה?" שאל רון בחוסר-הבנה. גאיה חייכה והביטה בהרמיוני שהנהנה. ואז פנתה לרון והארי. "תתכוננו לשמלות הודיות!" אמרה להן בחיוך והם פערו את עיניהם ונאנחו בדרמטיות.

"למה נכנסנו, הארי?" מלמל רון והארי טמן את ראשו בידיו כשגאיה והרמיוני מתפוצצות מצחוק.

שאר היום עבר על הרביעייה בצורה נהדרת. שיעור תורת הצמחים היה דווקא נחמד, כי פרופסור ספראוט לימדה אותם על הצמח שמפיץ יופי שנקרא "אפרודיט" על שם אפרודיטה,

אלת היופי והאהבה במיתולוגיה היוונית.

שיעור לחשים היה נהדר, בו הם למדו את לחש ה'סטרמפול' שמעניק לך יכולת לשנות את קולך.

בשיעור התגוננות מפני כוחות האופל ביחד עם רייבנקלו פרופסור מודי חילק אותם לזוגות בדו-קרב. גאיה יצאה עם הארי, בזמן שרון יצא עם פדמה והרמיוני עם פרוואטי.

גאיה חייכה להארי ונעמדה מולו. "מוכן?" לחשה לו והוא הנהן. פרופסור מודי הניף את שרביטו.

גאיה והארי שמו את שרביטיהם לפניהם וקדו. לאחר מכן הם התיישרו ובחנו זה את זה זמן רב. ובדיוק כשמבטם הצטלב לכמה שניות, הארי הניף את שרביטו.

"אקספליארמוס!" קרא. גאיה קפצה מהר מהלחש וכיוונה אליו את שרביטה. "אימפדימנטה!" קראה. הארי הצליח לעצור את הלחש כשצעק: "פרוטגו מקסימה!"

הוא קפץ הצידה וקרא: "שתק!" כשגאיה קראה "פטריפיקוס טוטאלוס!". הקרניים פגעו זה בזו. גאיה קפצה בסיבוב הצידה והארי ניתר לצד ימין והקללות נעלמו.

"אופוגנו!" שיגרה להארי את הקללה וקסת דיו ושלושה עטי-נוצה התרוממו אליו. "פרוטגו!" הוא קרא ומיד אמר: "לויקרפוס!". בתנועת שרביט חדה הקללה עפה ממנה.

"אוויס!" קראה גאיה, ומשרביטה יצאו כשבע ציפורים צהובות-לבנות. היא שילחה אותן בהארי שנאבק בהן ושלח לחשים שונים. היא רצה במהירות מאחוריו וקראה: "אינקרצרוס!".

חבלים קשרו את הארי ההמום שלא הספיק להתגונן והוא נפל ארצה. הוא הביט בה בחיוך וגאיה גיחכה.

היא ניגשה אליו וקרעה את החבלים מעליו. הארי נעמד וניקה את אבק החבלים מחולצתו וגאיה ניערה את שרביטה.

רק כשהפנו מבטם שמו לב לכל המבטים שננעצו בהם. "מה?" שאלה גאיה בתמיהה. "מה. זה. היה?" שאל שיימוס שנראה נפעם.

"זה היה דו-קרב בדרגה גבוהה!" אמר הפרופסור מודי שהביט בהם גם הוא. גאיה הרגישה כאילו העין שלו סורקת אותה, וזה מעט הלחיץ אותה. "בדו-קרב הזה היה רפלקסים, מהירות ושליטה נהדרת בלחשים.

זו תוצאה שאני רוצה להביא אתכם אליה בזמן בו אני מלמד כאן!" נבח הפרופסור. גאיה והארי קדו זה לזה שוב בחיוכים גדולים, והשיעור נגמר.

בשיעור שינויי צורה הם למדו להפוך גיליון קלף לקופסת עץ, ובסוף השיעור איחלה להם פרופסור מקגונגל: "שיהיה לכם נשף נעים וחופשת חג מולד מהנה!".

כולם בירכו אותה גם כן ויום הלימודים הסתיים.

הם הלכו למעונות והרמיוני וגאיה נתקלו בדרך בג'יני. "הו, ג'ין, בדיוק בזמן!" אמרה גאיה וספקה כפיים.

"תקשיבו, אנחנו ממש לא רוצות להיות עייפות בנשף, נכון?" שאלה אותן, והרמיוני וג'יני הנהנו בראשיהן. "אז, עכשיו השעה אחת. לדעתי אנחנו יכולות לישון שלוש שעות עד ארבע, זה יעלים את העייפות עד הלילה" אמרה גאיה.

"אבל אנחנו לא נירדם, אנחנו ממש מתרגשות!" אמרה ג'יני והרמיוני הנהנה. "זו לא בעיה!" אמרה גאיה בחיוך של מישהי-שכבר-תכננה-הכל.

"בכל בית יש בארון בחדר מדריכים כמה שיקויים אם מישהו לא מרגיש טוב ליתר ביטחון" סיפרה להן. "מאיפה את יודעת?" שאלה הרמיוני. "אנג'י סיפרה לי, חברה שלה היא המדריכה! אני בטוחה שהיא תוכל להביא לנו קצת" אמרה גאיה.

"להביא לנו קצת מה?" שאלה ג'יני בבלבול. "קצת שיקוי שינה ללא חלומות! שלוש טיפות לכל אחת בכוס מים ואנחנו ישנות!" הבטיחה.

הבנות הנהנו, וזה מה שקרה. אנג'לינה הצליחה להשיג להן מבחנה עם תשע טיפות של שיקוי שינה. "זה רעיון נהדר!" אמרה אנג'לינה. "לקחתי לי עצמי שלוש טיפות!". גאיה הנהנה בתודה,

ומזגה בשלוש כוסות מים שלוש טיפות מהשיקוי בכל כוס. הבנות שכבו במיטתן בחדר ושתו את השיקוי, ונרדמו.

 עיניה של גאיה נפתחו בשעה ארבע, והיא מיהרה להעיר את הרמיוני. הן רצו לחדרה של ג'יני וראו שהיא כבר התעוררה. השותפות של גאיה והרמיוני לחדר הלכו לחדר של כמה חברות אחרות שלהן, להתארגן שם,

אז ג'יני לקחה את הדברים שלה ובאה להתארגן אצלהן. כל אחת מהבנות נכנסה להתקלח בתורה, ואחרי שעה הן כבר היו אחרי מקלחת ומבושמות.

הן לבשו את השמלות שלהן וסידרו והחליקו אותן, ובשעה חמש וחצי הן כבר היו לבושות. "עברנו את החלק הקל" דיווחה הרמיוני וגאיה גיחכה. "ועכשיו-מייקאובר!" הכריזה ג'יני בהתרגשות.

ג'יני רצתה לאפר גם את גאיה וגם את הרמיוני, ולכן התאפרה ראשונה, גאיה והרמיוני איפרו אותה לפי בקשתה. הרמיוני החליקה מעט את שיערה של ג'יני,

וגאיה מרחה על שפתיה של ג'יני אודם ורדרד ושמה על אצבעותיה לק שקוף בזמן שהרמיוני שמה לג'יני מסקרה וסומק.

בשעה שש גאיה וג'יני עבדו בשיתוף פעולה על לאפר את הרמיוני. גאיה סירקה את שיערה של הרמיוני וסלסלה אותו מעט, ומרחה עליו קרם משמר לכמה שעות.

ג'יני מרחה להרמיוני לק שקוף ושמה סומק על לחייה ועיפרון בעיניה. הרמיוני נעמדה וג'יני וגאיה בחנו אותה. "הרמ, את נראית מושלמת!" אמרה גאיה בחיוך רחב וג'יני הנהנה.

הרמיוני חייכה ואמרה: "קדימה, שש וחצי! עכשיו עוד צריך לאפר את גאיה!" גאיה התיישבה על הכיסא, נרגשת וחוששת, והבנות איפרו אותה לפי בקשתה.

הרמיוני סירקה את התלתלים השחורים של גאיה, וג'יני מרחה על ציפורניה של גאיה את הלק הכחלחל שקנתה, ושמה לה את השפתון השקוף-ורדרד על שפתיה.

"מה, גאיה, זהו?" התאכזבה ג'יני. "ג'ין! אני לא רוצה איפור!" אמרה גאיה בשעשוע. גאיה קמה ממקומה וניצבה מול הרמיוני וג'יני, היא הסתובבה בחן והביטה בהן בציפייה. "נו?" שאלה.

"אלוהים, גאיה!" אמרה ג'יני, המומה. "את נראית מהממת!!" צווחה הרמיוני בהתרגשות. הבנות קפצו והסתובבו בתורות, ויצאו מחדר המועדון בשעה שבע ושלוש דקות, מבצעות 'איחור אופנתי'.

ראשונה ירדה במדרגות ג'יני, מושכת כמה מבטים על היותה שנה שלישית, אבל אז אחזה בזרועו של נוויל שנרגע פתאום, כנראה מהחרדה שג'יני 'תבריז' לו, וחזרו לענייניהם.

אחריה נכנסה הרמיוני. היו כמה בנות בודדות שהשתנקו בתדהמה, אבל השאר נראו כאילו הם לא מזהים את הרמיוני. להרמיוני זה לא הזיז, והיא ניגשה מחוייכת לויקטור קרום שפיו היה פתוח.

גאיה גיחכה, ואז ירדה במדרגות. גאיה ראתה שכמעט כולם הביטו בה. חלק מהבנות פערו את עיניהן והביטו בה, ואילו חלק אחר נתן מכה לבן-זוגן על זה שהסתכלו על גאיה, חלקם בעיניים מזוגגות מעט.

רון היה פעור עיניים, והארי... פיו של של הארי היה פתוח ועיניו התעגלו. היא הניפה קלות את שיערה, זיכתה את שניהם בחיוך, והמשיכה לרדת במדרגות בגב זקוף והליכה יציבה.

היא ראתה את מריל הולך לקראתה, לבוש טוקסידו שחור-לבן מהודר, חיוך גדול מרוח על פרצופו והוא נראה שבע-רצון מתגובותיו של חבריו ההמומים. גאיה הביטה בשולחן הסגל.

היא ראתה את מדאם מקסים פוערת את עיניה ומחייכת חיוך קטן, כאילו אומרת "זו תלבושת נשף לליידי". איגור קרקרוף בחן אותה במבט שבע רצון. היא לא ידעה למה ולא רצתה לדעת.

פרופסור סנייפ הביט בה בגבות מכווצות וסקר אותה. פרופסור מקגונגל חייכה לעברה חיוך רחב, כאומרת "זו התנהגות, הליכה ולבוש לבת בית גריפינדור".

ופרופסור דמבלדור הסתכל עליה כיודע דבר וחייך חיוך קטן עם עיניים כחולות מנצנצות.

מריל הושיט לה את ידו והוא אחז בה. "את יפיפייה" אמר לה בחיוך. "תודה" לחשה לו והסמיקה. בפקודת פרופסור מקגונגל, המתחרים החלו ראשונים לרקוד.

הם נעמדו בטור מסודר של ארבעה זוגות, וגאיה ראתה כי רק עכשיו הארי שם לב שזו שעם ויקטור קרום היא הרמיוני. נראה שגם רון שם לב לכך ועיניו נפערו. היא זיהתה בהן כעס.

ושמץ... קנאה? היא גיחכה בשקט. היא ומריל וכל הזוגות האחרים נעמדו מסביב, משאירים מרחב למתחרים.

המוזיקה התחילה, והזוגות המתחרים נכנסו. הארי בכלל לא היה מרוכז בריקוד עם פרוואטי והיא זו שהובילה. הארי שיגר מבטים לצ'ו צ'אנג מדי פעם, שזו רקדה עם סדריק דיגורי, ובעיניו נראה יגון.

ואז הוא שיגר לגאיה מבט לחוץ. גאיה חייכה אליו חיוך מרגיע והיא ראתה שמבטו נהיה לחוץ מעט פחות.

הריקוד הסתיים לרווחתו הרבה של הארי וכולם החלו לרקוד. מריל גרר את גאיה לאמצע הרחבה כשמבטים מלווים אותם והוא רקד איתה בחיוך.

כשהתכופף מעט לעברה, הדפה אותו בעדינות והנידה בראשה. הוא חייך חיוך קטן ומאוכזב והנהן, אבל זה לא השפיע על שאר הערב. "אני הולכת לבדוק מה קורה עם הארי ורון. תביא לנו שתייה?" שאלה את מריל והוא הנהן.

היא הלכה לרון והארי, שראתה שהיו לבד כי התאומות קמו ומצאו לעצמן בני זוג אחרים לרקוד איתם. "היי! מה קורה אתם ככה? נשף פה!" ניסתה לעודד אותם.

"אין לי כוח" התנשף רון ושלח מבט זעוף לעבר הרמיוני וויקטור. "ואני רוקד נורא" אמר הארי באנחה. "די, נו! בואו!" אמרה והביטה בהם בעיני כלבלב. "לא לא לא לא לא!" אמר רון ועצם את עיניו ושילב את ידיו.

היא שלחה את עיני הכלבלב שלה להארי. אחרי כמה דקות הוא נאנח. "אוף, נו, טוב!" אמר בייאוש וחיוך קטן. "יופי!" שמחה גאיה ומשכה אותו על רגליו. היא גררה אותו לרחבה.

"אז תקשיב" היא אמרה לו. היא שילבה את אצבעות כפות ידיהם כלפי מעלה (https://www.google.co.il/search?rlz=1C1NDCM_iwIL754IL754&biw=1366&bih=662&tbm=isch&sa=1&ei=w_MzWqieFZDTwAKor7mACQ&q=%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%91+%D7%A9%D7%AA%D7%99+%D7%9B%D7%A4%D7%95%D7%AA+%D7%99%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D&oq=%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%91+%D7%A9%D7%AA%D7%99+%D7%9B%D7%A4%D7%95%D7%AA+%D7%99%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D&gs_l=psy-ab.3...18995.24585.0.24986.28.21.4.1.1.0.285.2636.0j10j5.15.0....0...1c.1.64.psy-ab..8.7.1081...0j0i24k1j0i30k1.0.KbFBx9d-1Hk#imgrc=nTnizOT7uQgjBM:) ושזרה את אצבעותיהם. "טוב" אמרה והוא הביט בה. "עכשיו, תראה, אתה נגיד מזיז את כל צד ימין שלך לאחור-" הורתה לו.

הארי שם את רגלו הימנית מאחור ומשך אחורה את ידו הימנית כשידה של גאיה עדיין שלושה בידו, והטה את צד ימין של גופו אחורה. "יפה מאוד" אמרה לו בעידוד.

"עכשיו אני מטה את צד הגוף הימני שלי קדימה-" אמרה, ושמה את כף רגלה קדימה, במרחק כמה סנטימטרים מזו של הארי. "וככה ממשיכים, שמאל ימין, שמאל ימין" הדריכה אותו.

הם תרגלו דקה ואז התחיל להתנגן שיר. "הנה! בוא ננסה!" אמרה לו גאיה בחיוך והארי הנהן במבוכה.

Where should we run to? 
We got the world in our hands and we're ready to play 
They say we're wasted 
But how can we waste it if we're loving every day? 
Okay, I got the keys to the universe 
So stay with me 'cause I got the keys, baby 

הם התחילו לרקוד. זה היה מעין סוג סלסה כזה. צעד-צעד, רגל רגל, כשהידיים משולבות. הארי נראה כקולט ומבטו היה מלא הקלה. גאיה הביטה בו בחיוך.

Don't wanna wake up one day wishing that we done more 
I wanna live fast and never look back, that's what we here for 
Don't wanna wake up one day wondering where'd it all go 
'Cause we'll be home before we know, I wanna hear you sing it 

להארי נמאס מזה והוא התחיל לסובב ולסחרר אותה. היא צחקה בחדווה והארי חייך חיוך ערמומי.

Hey, mama, don't stress your mind 
We coming home tonight 
Hey, mama, we gonna be alright 
Dry those eyes 
We'll be back in the morning when the sun stars to rise 
So mama, don't stress your mind 
So mama, don't stress your mind 

גאיה הניחה את ידיה על כתפיו של הארי והוא שם את ידיו על מותניה. "אני עדיין אומר לך שאני רוקד גרוע" הוא לחש לה. "אני לא חושבת" לחשה לו חזרה.

"רוצה לראות?" התגרה בה. "קדימה" היא דירבנה אותו והוא חייך.

Mama, mama, mama, hey 
We coming home tonight 
Mama, mama, mama, hey 
We coming home tonight 

הארי התחיל להסתובב ולקפץ ולעשות תנועות מוזרות עם הידיים. בכמה שניות הראשונות היא שמרה על פרצוף מאופק, אבל אז היא פרצה בצחוק מתגלגל.

"אתה באמת רוקד ממש גרוע" אמרה והמשיכה לצחוק. "כאילו שאת יכולה יותר טוב" הוא התגרה בה שוב. היא הרצינה. "ברור שאני יכולה" התריסה. "אז נראה אותך" אמר בהרמת גבה ובידיים שלובות.

היא הנהנה והתחילה.

Where should be run to? 
We got a ticket that takes us wherever we like 
We got our problems 
But just for the minute, let's push all our troubles aside 
Alright 'cause we got the keys to the universe 
Inside our minds, yeah, we got the keys, baby 

גאיה הסתחררה בחן והניפה את ידיה בתנועות חינניות. היא הרימה את ידיה בתנועת מחווה יפה והמשיכה להסתובב ולרקוד במקצועיות וחינניות. מדי פעם מבצעת דילוג קטן. הארי בהה בה המום,

וגאיה הרגישה גם את מבטם של כמה וכמה אנשים מהנשף נמצאים עליה.

Don't wanna wake up one day wishing that we done more 
I wanna live fast and never look back, that's what we here for 
Don't wanna wake up one day wondering where'd it all go 
'Cause we'll be home before we know, I wanna hear you sing it 

בתגובה למבטו של הארי (ושל עוד כמה אחרים שהיא הרגישה) היא רק חייכה חיוך מתגרה והמשיכה לרקוד. זה לא הלחיץ אותה. היא הייתה רגילה לרקוד מול קהל.

Hey, mama, don't stress your mind 
We coming home tonight 
Hey, mama, we gonna be alright 
Dry those eyes 
We'll be back in the morning when the sun stars to rise 
So mama, don't stress your mind 
So mama, don't stress your mind 
Hey, mama, don't stress your mind 
We coming home tonight 
Hey, mama, we gonna be alright 
Dry those eyes 
We'll be back in the morning when the sun stars to rise 
So mama, don't stress your mind 
So mama, don't stress your mind 

הארי תפס בידה וסחרר אותה. היא צחקקה ואז הארי קירב אותה אליו. "את באמת יותר טובה ממני" לחש לה. "אני יודעת" החזירה לו. "מאיפה את יודעת לרקוד ככה?" שאל בלחישה והרמת גבה.

גאיה גלגלה את עיניה. "הפנימייה, הארי". הוא השיב לה מבט מבולבל. "פנימיית טאמפ זו פנימייה למחוננים. ראית שיש בשכבה שלוש כיתות.

כיתה אחת לילדים מחוננים שטובים באומנויות, כמו ציור, שירה ופיסול. כיתה אחרת לילדים מחוננים שטובים בלוגיקה והייטק, כמו מחשבים ורפואה. והכיתה שאנחנו היינו בה, לילדים מחוננים שטובים בספורט.

הבנות בכיתה התמחו בעיקר בריקוד וכדורסל, אבל אני התמחיתי בריקוד וכדורסל וכדורשת. כשהגעתי לפנימייה, התלבטו באיזו כיתה לשים אותי, של הספורט או של ההייטק והלוגיקה,

אז הם נתנו לי אפשרות בחירה. אני כבר ידעתי שאני מכשפה ושאין מצב שבעתיד אני אעבוד בעולם המוגלגים, אלא אעבוד בעולם הקסמים, ומחשבים לא ממש דיבר אליי, אז בחרתי בכיתת הספורט".

סיפרה לו בלחישה והוא הנהן בהפתעה.

Mama, mama, mama, hey 
We coming home tonight 
Mama, mama, mama, hey 
We coming home tonight

"נראה לי זה הריקוד הכי טוב שרקדתי בחיים" הודה הארי. "גם לי נראה" לחשה גאיה בגיחוך. "היי!" הארי מחה, אבל היא רק חייכה והסתובבה. היא ראתה שדמבלדור מביט בה ובהארי

במבט יודע-כל שלו וחייך אליה. היא ראתה את ג'יני שנראתה מעט פגועה, היא כבר תסביר לה מחר. הרמיוני יצאה מהאולם בדמעות בגלל רון. היא תכעס עליו מחר גם כן.

והיא ראתה את מריל שהביט בה ובהארי בעיניים פעורות מעט והיה בהן שמץ קטן של קנאה וכעס. היא ניגשה אליו והוא הביא לה את מיץ הדלעת. "תודה" אמרה לו בחיוך ושתתה.

"בואי, אני אכיר לך את החברים שלי" אמר מריל בחיוך ואחז בידה. "אוי, סליחה מריל, אבל עכשיו אני פשוט מותשת וממש עייפה. נדבר מחר טוב?" שאלה אותו, והוא הנהן במעט אכזבה.

היא נשקה לו על הלחי ויצאה מהאולם למעונות גריפינדור.

היא עלתה לחדר ופשטה את השמלה. היא שמה את כותונת הלילה שלה ונכנסה למיטה, נרדמת ברגע שראשה נגע בכר.

הפרק הקודם		הפרק הבא