ליילה- חצויה?

*כל זכויות היוצרים שמורות לריק ריירדן (חוץ מעל הOC שלי) ואני לא מתכוונת להרוויח כסף מפאנפיק זה*

פרסי:

ישבנו עוד קצת על הסלע, במערה, כשראשה של ליילה על החזה שלי ואני מחבק אותה.

וכן, עדיין חיכיתי לתשובה.

אני יודע.

 אני מת פה.

אבל מה לעשות? נפל עליה הרבה היום.. אני לא רוצה ללחוץ...

טוב בכל אופן, כשכבר הייתי בטוח לגמרי שהיא נרדמה, היא פתאום הנהנה בראשה, הסתכלה עליי ואז אמרה בעייפות,

"כן, אני רוצה.. אבל עוד רגע.. טוב?" משכתי בכתפיי בתגובה והיא פיהקה והתכרבלה בחזה שלי.

אחרי כמה דקות הנשימות שלה התייצבו והיא נרדמה.

נו טוב.. נראה שהיא תראה את הבקתה רק מחר בבוקר..

הרמתי אותה על הידיים ויצאתי איתה מהמים לכיוון הבקתה.

כשהגענו, השכבתי אותה על המיטה של טייסון, רק עד שנבקש מביתן הפייסטוס להכין עוד מיטה.

וארון. ושידה. ושולחן. וכיסא. טוב נו הבנתם את העיקרון.. לא?

בכל מקרה, כיסיתי אותה בסדין והיא התכרבלה במיטה. הרמתי כמה גרביים ומכנסי ספורט מלוכלכים מסביבת המיטה שלה,

(מה אתם רוצים? עכשיו שטייסון הוא גנרל של צבא פוסידון, הוא לא נמצא הרבה במחנה, ואני שמתי לב, שהמיטה שלו היא מתלה פשוט מצוין..) כי בכל זאת, היא ישנה שם.. אפילו אני לא כזה מבולגן..

עכשיו אנבת' הייתה מגלגלת עיניים ואומרת, "כן בטח מוח אצה.. אתה הכי מבולגן במחנה, ולחצויים אין הרבה סבלנות לסדר חדר שלם... תעשה את החשבון בעצמך.." אבל אני לא יכול לעשות אותו בעצמי... אני לא טוב בחשבון, אני לא אתנה-חכם.. אני פוסידון-טיפש, מה היא מצפה ממני לעש-

 ADHD מעצבן!.. טוב בחזרה לנושא..

סידרתי קצת מסביבה ואז הלכתי לישון.. הסוף!

ברצינות אנשים.. אני לא יכול לספר יותר.. אני עייף! קצת התחשבות!

*תקשיבו, אני ממש מצטערת.. הייתי חולה איזה חודש עם סינוזיטיס חמור.. ורגל נקועה..

בכל אופן, בשבוע האחרון עבדתי על סיפור חדש "The Avenger" והפרק הראשון עלה היום!!!

אז תקראו. ותרשמו. פליז?

ושוב המון המון סליחה...*

הפרק הקודם