סיפורה של האישה השמנה

טוב, לפני הפרק רציתי לבקש סליחה, סליחה שלא העלתי כבר שנה...

אני בטוח שרובכם לא זוכרים ממש את הסיפור אני ממליץ לקרוא אותו שוב לפני הפרק הזה, אז חזרתי עכשיו אחרי שנה די קשה עבורי שלא התחברתי לאתר בכלל, הרבה בעיות רגשיות ודיכאון, אבל עכשיו אני כאן וזה מה שחשוב, אז שוב סליחה שלא העלתי פרק המון זמן.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

גריפינדור דיבר עם סלית'רין הרבה זמן ולא הבין למה ביתו לא מגיעה החוצה, הוא עצר את השיחה עם סלית'רין ונכנס פנימה והופתע לגלות את ביתו יושבת על ספסל ושותה תה צמחים במקום לשחרר אותו כבר ממנה הוא ממש רתח, "פרקינס אני דורש הסבר למה שקורה פה" אמר גריפינדור בטון רישמי כאילו זאת לא ביתו אלה ילדה זרה שאינו מכיר, "מר גריפינדור אדוני, מה אתה עושה פה" שאל פרקינס בתמיהה "אני מלווה את הילדה הזאת" גריפינדור לא רצה לומר שזאת ביתו אולי מתוך בושה, "או הילדה הזאת חוותה חוויה מסכנת חיים עכשיו מזל שיש לי פה שיקויי מרפא לטיפול בבעיות כאלה, הילדה מצאה את השרביט שלה" הכריז "אבל היא חווה משבר קשה עכשיו, מותה קרב ובא, עליך לשמור עליה" לחש פרקינס מחשש שסוזן תשמע זאת "אני מבין" אמר גריפנדור "אנחנו הולכים עכשיו סוזן" "תתן לה לנוח הרבה" אמר פרקינס "משהו לא טוב עומד לקרות, אני בטוח בכך" סוזן התשושה עמדה על רגליה והלכה יחד עם אביה "התעתקות מסוכנת לך עכשיו לכן אשלח אותך עכשיו בעזרת מטאטא" הסביר בצורה חסרת סבלנות "אציו מטאטא" גריפינדור נתן את המטאטא לביתו, סובב את גבו והלך בלי אפילו להיפרד פרידה קטנה. 

אשמח לתגובות וחוות דעת

הפרק הקודם