קרבה אמיתית

השיר הזה זה שיר מדהים אבל גם נוראי ביחד.

לא לבעלי לב חלש :)

למי שכן עם לב חלש אני ממליצה לבחור איזה שיר מדכא אך מושלם.

הרמיוני רצה מהאולם הגדול שדמעות זולגות על פניה ותיק הגב שלה בידה. המקום הטבעי שרגליה היו אמורות לקחת אותה היו לספרייה,אך משום מה,הן נשאו אותה למדשאות עטורות ערפל הבוקר האנגלי,היא צנחה על הדשא והשעינה את גבה על עץ האשור העתיק והליטה את פניה בידיה.'איך היא הגיעה למצב הזה?' שאלה את עצמה,מגיבורת עולם הקוסמים וחברתו המושלמת למראית עין של אהובה לנבגדת,שאפילו אהובה לא מעוניין בה. הרמיוני נאנחה בהשלמה,היא שלפה את הטוסטים מתיקה ואכלה אותם בדממה. לבסוף,היא קמה מהאדמה ונכנסה להוגוורטס. היא יכלה להישבע שראתה לרגע נערה בעלת שיער כסוף.

הרמיוני נכנסה לכיתת שינויי הצורה והתיישבה בשולחן הרחוק ביותר מרון,ליד ילדה שמעולם לא שמה לב אליה. היא הקשיבה בפיזור דעת להוראותיה של הפרופסור והפכה בניסיון הרביעי שלה את הכורסה לכבשה. הרמיוני העיפה מבט קצר לעבר רון,הוא לא נראה מתחרט יותר מדיי אך היא יכלה לשים לב לכך שהוא נשך את שפתיו לעיתים. היא שמעה נחרת בוז מהילדה שלצידה,היא הסתובבה אליה בעיניים יורות גיצים. היא הייתה יפה למדי,עם שיער כסוף נהדר,עיניים חומות כהות ועור שזוף. היא הייתה יכולה להיות החברה הבאה של רון אלמלא החזה הקטן שלה.

זה עדיין כאב לחשוב על זה והיא הסיטה את מבטה והביטה במקום בכבשה שניסתה לפתוח את החלון,היא נופפה לעברה בשרביטה והפכה אותה לכורסה,שמיד נפלה על גבה בקול רועם.

השיעור נגמר ותלמידי השנה השביעית (או השמינית) הלכו לשיעור לחשים. מיד אחר תום שיעור הלחשים,שגם בו הרמיוני התרחקה מחבריה.

היא נכנסה לאולם הגדול והתיישבה ליד ג'יני בצעד מפתיע. היא נעצה בה מבט מתעב ועברה מקום,הארי,כמובן הלך אחריה ורון אפילו לא טרח להביט בה.

ליבה של הרמיוני התכווץ ונשבר בקול ענות חלושה,ההשפלה הייתה כואבת כל כך,שורפת כמו חומצה המלחכת את ליבה. היא ראתה את הילדה שישבה לידה בשיעור שינויי צורה.

היא לא יכלה לאכול דבר,הילדה הלא מוכרת לקחה את צלחתה והעמיסה עליה חזה עוף מתובל ותפוחי אדמה מבושלים וסלט ירקות.

"תאכלי,את חייבת.זה קשה,אני יודעת אבל זה לא צריך לשלוט בך לגמרי" אמרה הנערה כסופת השיער.

"מי את?" לחשה הרמיוני.

"אני פיי דנבר" חייכה,"אני בת מוגלגים.בגלל זה לא למדתי שנה שעברה."

"נעים מאוד" חייכה קלושות הרמיוני.

"אני הרמיוני-"

"אני יודעת. אני חושבת שקצת קשה לפספס אותך" אמרה פיי בציניות חביבה.

חיוכה הקלוש של הרמיוני התרחב.

"עכשיו את חייבת לאכול.שאני לא ארגיש שמנה"

הרמיוני חייכה חיוך רגיל כעת והחלה לאכול.

בשולחן סלית'רין,דראקו אכל כרגיל,אך היה מוטרד. הוא לא ידע מה לעשות אחרי נשף יום האהבה שבו הוא היה נחמד מדיי להרמיוני.לא,לא,לא הרמיוני,גריינג'ר. אבל היא באמת הייתה מעוררת רחמים באותו הלילה,היא הצליחה להמס קצת את נסיך הקרח. אבל רק קצת.דראקו עדיין הכחיש אבל הוא ידע שהרמיוני הגיעה עמוק יותר בליבו הקפוא.כמו משב רוח מזרחית.

מידי יום ביומו,הרמיוני הייתה בודדה. נאבקת לשרוד בשנתה האחרונה והנוראית ביותר. היא השקיעה את כל זמנה בלימודיה. היא הגיעה להישגים מסחררים אך לעומת זאת,רון היה מוקף כל יום בבחורות בלונדיניות יפהפיות. עדיין היה לה קשה לראות את זה אך מנגד,היא החלה לראות את רון לראשונה מבעד למעטפת ההתאהבות. הוא היה יצרי,חם מזג,אנוכי ומלודרמטי.(אני ממש הורסת את רון פה! סורי!). את רוב זמנה היא בילתה במעונות המדריכים הראשיים באימון בקסמים מתקדמים,בארוחות היא תמיד חשבה ליד פיי אך היא לא נתנה להתקרב אליה יותר מדי כי פחדה להיבגד שוב,הרמיוני ידעה שהיא לא תוכל להחזיק מעמד ככה הרבה זמן. מצבה היה שברירי,כמו מגדל קלפים שיתמוטט ברגע שרוח מזרחית תנשוב.

זה פרק דיי קצר כי זה פרק מ-ע-ב-ר! אם הייתם חכמים מספיק בוודאי שמתם לחזרה על רוח מזרחית (גם בתקציר). זה רמז להמשך של הפאנפיק,אם יש לכם תיאוריות כלשהן תפרסמו בתגובות! מי שכמעט יגלה יזכה ב500 חרמשים ומי שיצליח לגלות יזכה ב1000 חרמשים! זה רמז גאוני בעיניי ומי שיפענח אותו הוא גאון על-חלל!

אז בהצלחה!!

הפרק הקודם		הפרק הבא