השתיקה של סאני

בחדר המועדון של האפלפף השתרר ריח של בית, ותחושה חמימה. "בוג, תתעוררי." מילמלה סאני. בוג מילמלה "לא.. כבר בוקר?" ציחקקה. סאני צחקה. "בוג, הגיע הזמן להתמודד עם מה שעשית." אמרה סאני "כבר האכלתי את החתול שלי, אמא." נשפה בוג עמוק לתוך הכרית, תמימה לגמריי, לא יודעת שהיא הולכת לעשות עכשיו דבר נורא. "תרצחי את ג'וליה, בוג. את צריכה לרצוח את ג'וליה. בגללה עזבת אותי." חייכה סאני כשהיא מרוצה מעצמה. בוג קפצה מהמיטה "מה?" היא צעקה. בהתחלה נראה שהיא לא בדיוק הבינה מה קרה, אבל מהר היא התעוררה למציאות. "את... מתה?" שאלה בוג בהפתעה. "את עזבת אותי בגלל ג'וליה. תרצחי אותה." אמרה סאני. עכשיו הצדק ישוב על כנו. "קחי, הנה סכין מהמטבח לייד." חייכה סאני בעדינות מחרידה. "אני לא ארצח אותה." סרבה בוג כשהיא מזילה דמעה מעינה השמאלית. "למה מתת?" שאלה בוג. "התאבדתי. ואת אחת הסיבות." חייכה במבט מפחיד. "אז לכי. לכי לך. או שאני אהרוג אותך." חייכה סאני. בוג לקחה את הסכין. כולה רועדת. היא הביטה בה במשך כמה רגעים. "אני לא יכולה, סאי." היא הנידה בראשה. "אני לא נותנת לך ברירה." אמרה סאני, עדיין מחייכת ברכות מפחידה. כולה רועדת, ניגשה בוג לקצה המיטה, ויצאה מחדר המועדון. סאני הובילה את הילדה הבוכה והרועדת לעבר חדר המועדון של סלית'רין. בוג בכתה ללא קול, מחזיקה את הסכין. היא הייתה מבוהלת. "בבקשה, בוג. הנה ג'וליה. מחכה רק לך." מילמלה בשקט לבוג. ג'וליה הייתה מרוחה עדיין בשרף אלונים, ודמעות ענקיות עדיין זלגו מעינייה. בוג נשמה נשימה עמוקה, הרימה את הסכין גבוה, מתכוננת לתקוע בליבה של חברתה. היא כמעט נגעה כבר עם הסכין בליבה של ג'וליה, עד שהסכין שינה את כיוונו, לתוך ליבה הפועם שלה. לתוך הגוף הרועד של בוג. 

הפרק הקודם		הפרק הבא