מעבר לים

~הארי~
אתמול אני ,הרמיוני ורון החלטנו שאני ורון נבדוק אם יש לפרסי קעקוע של אוכל מוות כי הוא ישן איתנו בחדר, אבל כשהגענו לחדר פרסי עדיין ישן ולא הערנו אותו .
(מה שקרה מאז אתם כבר יודעים אז אני אמשיך מאוליבנדר )
נכנסנו לחנות של אוליבנדר ופוסידון קרא "אוליבנדר" ואוליבנדר הופיע ככה מהאוויר ולמרבה הפלא אף אחד מאיתנו לא נבהל .
"פוסידון!, כמה טוב ליפגוש אותך שוב" אמר אוליבנדר ופנה לפרסי, "או פרסי ג'קסון, נחמד סוף כל סוף ליפגוש אותך,אני מניח שבאתם בשביל שרביט?"
~פרסי~
"כן, באנו בשביל שרביט" אבא אמר, ובתגובה אוליבנדר התחיל להוציא שרביטים ואמר לי להניף כל אחד מהם וברגע שהנפתי את השרביט הוא אמר שזה לא מתאים,ככה זה נמשך עד שנראה היה שבדקנו את כל החנות אבל אז אוליבנדר הוציא שרביט שנראה מיוחד, כולו היה שחור כמו השיער שלי, ובקצה שלו היה טיפה מהצבע שהכי מזוהה עם פוסידון -ירוק ים.
אוליבנדר הביא לי אותו והמבט על הפנים שלו נראה כאילו הוא חושב שהשרביט לא יכל להתאים לי, או בכללי לאף אחד, אבל הוא בכל זאת הביא לי אותו.
ברגע שנגעתי בשרביט הוא הפיץ ריח של ים ואור ירקרק, כל השרביטים שניסיתי חזרו למקומות שלהם מסודרים כאילו לא נגעו בהם בכלל .
"מעניין, מאוד מעניין" אוליבנדר אמר,"מה מעניין?" שאלתי,"השרביט הזה" אוליבנדר אמר "מיוחד מאוד, יש לו שלוש ליבות - שערת טסטרל, שערת חד קרן וקסקס מזנבו של היפוקופסום עשוי מעץ זית, באורך 28 ס"מ, גמיש.",גיחכתי, עץ זית מקודש לאתנה, היריבה של פוסידון, למרות שזה הגיוני כי אני חבר של אנבת' וכאלה .
"זה עולה עשר חרמשים" אוליבנדר אמר וקטע את המחשבות שלי .
אבא הביא לו את מה שביקש ויצאנו מהחנות לכיוון החנות של מאדאם מלקין, או משהו כזה, כדי לקנות לי גלימות ,הם רציניים ?! כנראה שכן, אחר כך אבא שלי הוביל אותי לצד לשיחה ואמר "אני רוצה להזכיר לך שאתה במסע חיפושים והמשימה שלך היא לישמור על מישהו","על מי?"שאלתי, "אתה תגלה אחר כך" הוא אמר ונעלם .
חזרתי לקבוצה וחזרנו לכיכר גרימוולד מספר 12 כשכול החבורה נועצת בי מבטים חושדים.
ישר כשהגנו לבית עליתי להתקלח וחשבתי על מה שאבא אמר לי, נראה לי שאני יודע למה אבא שלי התכוון ,הוא התכוון להארי פוטר, זה כנראה הוא, הוא באמת נראה לי ילד שנכנס לצרות בקלות וחוץ מזה הוא גם שונא אותי, אני לא יודע למה, וברור שאני אצטרך לשמור על מישהו שלא רוצה שישמרו עליו הרי תמיד יש לי מזל רע.
ירדתי למטה בשביל לעזור לארגן את ארוחת הערב, כי קנינו כל היום את הדברים חזרנו קרוב מאוד לערב,  ואחרי שסידרנו והיתישבנו לאכול פוצצו אותי בשאלות -"מה קרה בכספת?" ,"אדון פוסידון?","אדון פרסאוס?", "על מה אבא שלך דבר איתך?" ועוד שאלות שלא שמתי לב מה הם הם גמרו רק כשגברת ווזלי צעקה להם לעזוב אותי והם חזרו לאכול בשקט.
אחרי הארוחה עלינו לישון וברגע שראשי נגע בכרית נרדמתי ושוב חלמתי על האיש בלי האף והפעם כשעיתוררתי זה היה בול בזמן לארוחת בוקר וכשירדתי למטה הכל היה מאורגן לארוחה וברגע שהתחלנו לאכול ינשוף נכנס דרך החלון ונחת על השולחן מולי, אני הכרתי את הינשוף הזה, זה סיי הינשוף של אנבת'...

הפרק הקודם		הפרק הבא