חייו ושקריו של אלבוס פוטר

"כל מי שיכול, תעלו על המטאטאים!" אמרה מדאם הוץ', וכחצי תריסר תלמידים עלו על מטאטיהם, בעוד ארבעה בלבד מתוכם נשארו יציבים עליהם, בעוד הם מתרוממים מעט מעל הקרקע. לקחה עוד רבע שעה עד שכל התלמידים ריחפו קלות מעל הקרקע, ומדאם הוץ' אמרה: "ועכשיו: תחרות!" שני הבתים ריחפו זה מול זה, והמטרה הייתה להישאר על המטאטא אחרון, אלבוס כבר ידע לעוף, ונסק למעלה בעודו מסתכל לכיוון הקרקע ומחפש למי לעזור. רוז, ג'ון, יאן וסקורפיוס הסתובבו במעגלים וניסו מדי פעם להפיל מישהו, אך הם לא זכו להצלחה רבה. בינתיים, ג'יין כמעט הפילה תלמידה ענקית מסלית'רין, אך זו חזרה והדפה אותה בכוח, ואלמלא בילי היא הייתה נופלת ומפסידה. היחידים שאלבוס חשש להם היו וויל אשר בקושי הצליח להחזיק על המטאטא שלו ועוד תלמידה מגריפינדור שכמעט נפלה בעודה מתמודדת מול שלושה סלית'רינים עצבניים, אלבוס צלל לעזור לה, אבל היה מאוחר מדי, למזלה, היא הייתה בגובה של רק מטר וחצי מעל הקרקע, ונפילתה לא הייתה אלא חבטה קטנה, אלבוס הפיל שניים מתוך השלושה שהיו שם, והספיק לאסוף את וויל אל המטאטא שלו שניה לפני שהוא נפל בעצמו. כעת הם היו שניים יחד על המטאטא, וכובד משקלו של וויל הפריע לתעופתם, בנוסף לכך שהמטאטא עצמו היה ממש חלש, אבל אלבוס עדיין נע בקלילות במגרש, ווויל מאחוריו, מפוחד אך מתלהב. ביחד הם הפילו עוד סלית'ריני אחד שעמד להפיל את ג'ון ממטאטאו, ובאו להתייצב מול יאן וסקורפיוס, אשר נראו רגועים ושלווים. הם הסתובבו במעגל, ומדי פעם הייתה רוז מנסה לפיל את סקורפיוס, או יאן מנסה להפיל את ג'ון, לפתע ג'ון תקף, והפיל את יאן ממטאטאו תוך שהוא נופל בעצמו, רוז הייתה זו שצללה כדי להצילו, וסקורפיוס מאחוריה, רוז תפסה אותו, אבל זה היה מאוחר מדי: סקורפיוס חבט במטאטא שלה, והיא וג'ון נתלו עם ידיהם בלבד על המטאטא, שללא שליטה סתם פרכס באוויר חסר מטרה, וגרם להם לאבד עוד את שיווי משקלם. אלבוס ידע שלא יוכל להציל אותם, אז צלל לעבר סקורפיוס וחבט בו עד שהועף, סקורפיוס צווח מבהלה, ורוז צחקקה כאשר הוא התרסק על הדשא הרך. הוא הסמיק, אך לפתע הוציא את שרביטו וצעק: "פרוביוס טוטאלום!" חץ כסוף ענק הופיע לידו וטס במהירות לכיוון המטאטא, ורוז עזבה את ידייה.

התוצאה הייתה התרסקות חזקה, כי לאחר שרוז נפלה חץ הכסף הוטח בפניה, והיא איבדה את הכרתה, מדאם הוץ' צעקה על מאלפוי, ולקחה את רוז איתה, אבל אלבוס לא היה מרוכז בזה, כי בדיוק באותן שניות ג'ון עמד להחליק, והוא אסף אותו איתו וטס, זעום, לכיוון הקרקע. כאשר נחת, הוא הלך אל מאלפוי ואמר לו: "מה עשית? מה זה היה אמור להיות?! חתיכת-" אבל הוא לא ענה לו, הוא עלה שוב על מטאטאו וטס לכיוון הרקיע, אלבוס לא חיכה לשאר, אבל כאשר עמד לטוס אמרו לו ג'ון, וויל, בילי וג'יין: "אנחנו באים איתך" ועלו גם הם על מטאטאים.

כאשר טס הוא חשב על האזהרה שנתנה לו אמו, אבל הוא היה חייב לנקום, הוא וחבריו טסו למעלה, בעקבות סקורפיוס, וצעקו ביחד: "שתק!" הקללות פגעו בו, והוא איבד את שיווי המשקל שלו ונפל. בתוך גופו של אלבוס התנהל קונפליקט בין המוח ללב, לבו אמר לו: מגיע לו, שימות, הוא פגע ברוז, אך ראשו ענה: תחשוב מה יהיה העונש על כזה דבר, זה בטח מאסר עולם באזקאבאן, או במינימום גירוש מהלימודים. אלבוס הקשיב לראשו, וטס להציל את סקורפיוס, הוא תפס אותו והניח אותו בעדינות על הקרקע, ואמר: "זה הגיע לו, הוא-" אבל הוא לא השלים את המשפט, כי הפרופסור מקגונגל עמדה והסתכלה עליהם במבט תקיף.

הפרק הקודם		הפרק הבא