הארי פוטר והנשמה הנסתרת

הזיכרון

~♤~♧~♤~

היה זה עוד יום רגיל בהוגוורטס, רק שבו התקיים משחק הקווידיץ' הראשון לעונה.

ג'יימס, שתמיד היה מוכשר במטאטאים כמו הארי, אביו, היה קפטן הקבוצה.

המשחק היה של קבוצת גריפינדור נגד רייבנקלו.

אוהדי גריפינדור ישבו בצד ימין, ואוהדי רייבנקלו בשמאל.

מראה הקהל התחלק לשניים, מהצד הימני צבע אדום בוהק עם כתמי צהוב, ומהצד השמאלי צבע תכול כשמיים ונגיעות של תכלת.

הקהל הריע, בעוד הנבחרות עולות עם מטאטאיהם.

אלבוס, החליט להימנע מהאירוע הכה חגיגי כדי לא לחטוף השפלות, שאחיו קפטן נבחרת והוא לא יודע להרים מטאטא.

הוא ישב בחדר המועדון של סלית'רין ובהה באש הירוקה שבאח.

'אוף, כמה חבל. שלי אין שום כשרון. סתם עוד בן של הארי פוטר, לא חכם, לא ניחן בכשרונות אביו ואפילו לא בגריפינדור, בסלית'רין!' חשב לעצמו.

"שלום, אני רואה שאתה מוטרד" אמר קול עדין של נער, שבקע מן האח.

'זה לא אפשרי. זה סתם בראש שלך' חשב אלבוס.

"בוא, תתקרב. אל תחשוש" אמר הקול.

אלבוס התקדם באיטיות לעבר האח, וככל שהתקרב המציאות הייתה ברורה יותר בעיניו: יש נער שמדבר מתוך האש.

הוא ראה פנים יפות, של נער, שנראה צעיר למדי. בערך בגיל של אחיו, של ג'יימס.

"מה מטריד אותך נערי? ספר לי" אמר הקול.

אלבוס היה חייב לפרוק את מחשבותיו, והתחיל לספר.

"טוב, אני יודע בדיוק מהו הפתרון בשבילך"

"באמת?"

"כן. קודם כל, תלך לחדר המנהלת, הסיסמה היא: קרמבו, יש שם גיגית כזו עם מים מיוחדים, תטבול את ראשך במים ותבין לבד"

"אבל.."

הפנים שהיו באח נעלמו.

אלבוס מעט חשש, אך נמאסה עליו ההשפלה.

הוא עלה במדרגות הלולייניות, עד שהגיע לקומה השישית.

הוא התקדם באיטיות לעבר הפסל ואמר: "קרמבו".

הפסל הסתובב ונפתחו מדרגות אבן.

אלבוס התקדם ועלה במדרגות, שהעלו אותו לחדר.

החדר היה גדול, מלא בספרים.

הוא התפעל ממראה החדר, ולפתע מצא במבטו את הגיגית הזו, שעליה דיבר הנער מהאש.

הוא טבל את ראשו, וזכרונות החלו לרוץ מול פניו.

"זוהי הגיגית הארי. פה ניתן לצפות בזכרונות של אנשים" הסביר דמבלדור לילד משקפופר שעמד מולו, עם צלקת ברק על מצחו.

"אבא?" אמר אלבוס והתבונן בהארי, אך הארי לא החזיר לו מבט ואף היה נראה כאילו התעלם ממנו.

התמונה התחלפה, ולפתע ראה אלבוס את סיפורם של שלושת האחים שנלקחו אל המוות.

ואז התמונה התחלפה שוב, והפעם ראה את אביו בצעירותו אומר להרמיוני: "הדרך היחידה להחזיר בן אדם לחיים היא בעזרת אבן האוב".

שוב התמונה התחלפה, ועכשיו אלבוס ראה את אביו הולך אל מותו, בקרב על הוגוורטס, ברקע היה היער האפל, אוכלי המוות עמדו ובראשם וולדמורט, והאגריד היה קשור בחבל בצד על ידי אוכל מוות.

אלבוס ראה את הארי מתהלך לכיוון היער האפל, ובידו סניץ', הוא ראה את הארי מקרב את הסניץ' לכיוון הפה, וקורא משהו בכתב קטן על גבי הסניץ'.

אלבוס התקרב אל הארי, וניסה לראות מה כתוב, רק שאז ראה שפתאום בידו מופיעה אבן.

הארי סיבב את האבן פעמיים בידו, ואז נפל לאלבוס האסימון: זו אבן האוב!

לפתע, אלבוס הופיע חזרה בחדרה של מקגונגל, והבין שכל מה שראה היו זכרונות מקושרים.

אבל, הוא עדיין לא הבין, מה לו ולאבן האוב?

______________________________________________________________________

 דבר הכותבת:

החלטתי להקדיש את הפרק הזה למשתמשת king of the world, בגלל שהיא הכי פעילה ומגיבה בפאנפיק.

אז תודה רבה לך, נתת לי הרבה מוטיבציה לכתוב!

רק אומרת שמעכשיו העניינים הולכים להסתבך אז תתכוננו...🤫

הפרק הקודם		הפרק הבא