אחרי...

וואי אתם באמת באמת הכי מושלמים שיש

ואני מעריכה אתכם בטירוף

ומעריכה ממש שנרשמתם

ושאתם קוראים את הפאפניק

אוהבת אתכםםםם

-------------------------

התעוררתי לפנות בוקר למשמע צעקות וישר שלפתי את השרביט.. הרגל.

״תוריד את השרביט לחץ - אייי- אני חושבת שירדו לי המים״ ג׳יני אמרה לי נאמרת מכאב.

הייתי בשוק, לא ידעתי מה לעשות,ואז נשמעה צעקת כאב נוספת,

התעשתתי ושלחתי את רוקוס הינשוף עם מכתבים למר וגברת וויזלי ולרון והרמיוני, 

לקחתי את האוטו שלנו( כן הטסט של המוגלגים לא היה כל כל קשה...) 

 ויצאתי לכיוון בית החולים הקרוב ביותר משם אפשר להגיע לבית החולים של הקדוש מנגו במהירות.

הגענו אחרי 23 דקות בדיוק מר וגברת וויזלי הגיעו,

 ואפשר היה לשמוע את גברת וויזלי רוטנת לאדון וויזלי שהיא ידעה שמשהו קורה הלילה ובגלל זה לא הצליחה להירדם... 

אחרי עוד 20 דקות רון בא והודיע שהרמיוני תצטרף תכף כי היא לא מרגישה ממש טוב...

אחרי שלוש שעות מייגעות במיוחד הבן שלנו נולד... מולי בכתה מהתרגשות ברגע שהיא ראתה את התינוק, ארתור היה נרגש לא פחות ממולי, 

ורון היה מבועת לראות את היצור שיצא מהבטן של אחותו... 

אבל הוא התעשת מהר ונמס למראה התינוק הקטן..

אני אחרי הלילה הארוך שעברנו לא הצלחתי לעצום עין ונזכרתי שחשבתי על זה שאחרי שג׳יני הסכימה להתחתן איתי אמרתי שלא יהיה רגע יותר מרגש מזה...

טעיתי

יום למחרת אני וגיני ישבנו יחד עם התינוק וגיני הסתכלה עליי, ״אני יודעת איך אני רוצה לקרוא לו..

ג’יימס פוטר...״

״ זה מדהים תודה ג,יני, אכפת לך שנוסיף גם סיריוס? חשוב לי להנציח אותו...הוא היה אבא שלי לא פחות מאבא שלי״

״ כן ברור הארי...״

זהו יש לנו משפחה קטנה משלנו

-----------------------------

מקווה שאהבתםםםם

תרשמו מה חשבתם

ואני חושבת שאני מתקרבת לסיום, אין לי כבר רעיונות...

ואם תגידו שאתם רוצים ממש ממש המשך אני אוכל לנסות לחשוב על משהו

וגם אם למישהו יש רעיונות להמשך, או איך הוא היה רוצה שהסיפור ימשיך או על מה

נגיד לספר על אלבוס ולילי וכל מיני רגעים ביום יום...

קיצר אני אשמח שתגידו אם אתם רוצים המשך ועל מה

שלחו ינשוף או משהו 

הפרק הקודם		הפרק הבא