משולש אהבה

כעבור עשר שנים-

אני יושבת בכיסא הנדנדה,מקריאה סיפור, על ברכיי יושבת ביתי הצעירה, אמבר, על שם חברתי שנהרגה בהתקפות של אוכלי המוות השורדים.

אמבר היא ילדה יפה, בעלת שיער בלונדיני-לבן חלק כמו של אביה, ועיניים תכולות יפהפיות, קצת דומות לשלי בצורתן.

היא כעת בת חמש, והאופי שלה דומה אמבר המקורית. מושלמת. מבפנים ומבחוץ.

לידנו על השטיח דראקו בעלי ובני הבכור הארי בן השמונה.

הוא בעל שיער זהוב מתולתל ועיניים כסופות.

הוא ירש את אופי אביו, את הצד הטוב של אופי אביו, נחמד, מקסים, כריזמטי, מתוק, ומצחיק.

אני אוהבת את משפחתי כל כך!

לפתע נשמע פעמון הדלת.

״הם הגיעו!״ צווחה אמבר בהתרגשות.

אני פותחת את הדלת, ובפתח עומדים משפחת פוטר.

הארי, ג׳יני, ושלושת ילדיהם:

ג׳יימס בעל השיער השחור הפרוע ועיני הדבש,

אלבוס בעל השיער הג׳ינג׳י הגלי ועיניו הירוקות בוהקות.

ולילי בעלת השיער הג׳ינג׳י הארוך הבוער והעיניים החומות הגדולות.

לילי ואמבר, שבאותו הגיל, צווחות בגיל ומתחבקות, ומיד רצות לשחק בבובות,

אלבוס באותו הגיל של הארי הקטן שלי, וג׳יימס גדול מהם רק בשנה, כך שהם רצים לשחק כדורגל ביחד.

אני מחבקת את ג׳יני והארי ודראקו לוחץ את ידיהם, וכולנו מתיישבים בסלון ומפטפטים.

אחרי הכל, משפחת פוטר היא המשפחה שהחברה הכי טובה שלנו.

הפרק הקודם