משפחות

טד טונקס בדיוק חזר מהעבודה.

הוא חייך לעצמו כשראה את ביתו בת החמש, נימפדורה, יושבת על ברכיה של אימה, אנדרומדה.

״היי אנדי.״ נישק את אשתו אנדרומדה ואז פנה לביתו.

״נימפי, מה קורה?״ שאל את ביתו.

עיניה הדבשיות הגדולות של נימפדורה ננעצו באביה, ושיערה הפך מתכלת לורוד מסטיק.

״הכל בסדר, אבא! איזה כיף שבאת! כיפי! כיפי! כיפי!״ צעקה ונתלתה על אביה.

טד לא הופתע מכך ששיערה של ביתו השתנה במהירות כזאת, כי היא הייתה מטאמורפאגוסית.

ואז הוא צחק ואמר, כמו תמיד: ״אני אוהב את השיער שלך כשהוא ורוד, את כמו מרשמלו מתוק!״ נישק אותה על מצחה.

היא חיבקה אותו חזק אפילו יותר.

היא תמיד אהבה את שיערה בצבע ורוד, במיוחד כי אביה אהב אותו ככה. 

אבל למען האמת, גם היא אהבה אותו.

אנדרומדה חיבקה אותם.

״איך אני אוהבת כשאתם מתחבקים ככה!״ צחקה.

גם טד ונימפדורה צחקו.

״אימא, אבא, אולי נכין פנקייקים היום?״ התחננה נימפדורה הקטנה.

״בסדר, בתנאי שבזמן שהם מתבשלים אנחנו משחקים קווידיץ׳!״ אמר טד בחיוך.

שלושתם חייכו.

אנדרומדה הכינה את הבלילה ושמה אותה במחבת.

הם יצאו לשחק קווידיץ׳.

כשגמרו, הפנקייקים כבר נשרפו כליל, אבל לאף אחד לא היה אכפת.

הפרק הקודם		הפרק הבא