אחרי שיעור שיקויים, בשירותים של מירטל

היי לכולםם

אז לצערי (ולצערכם) זה הפרק האחרון.. :(

אבל אחרי הפיק הזה אני מתחילה עוד אחד!

תכתבו לי בתגובות איזה שיפ אתם רוצים :)

תהנו!

אז בפעם האחרונה..

כל הזכויות שמורות לג'יי. קיי. רולינג ואין לי שום כוונה להרוויח מהפאנפיק הזה

נ.ב. הפרק יהיה דיי קצר כי זה הסיום

**********************************************************************************

12 שנים לאחר מכן..

"...וככה הכרתי את אמא", סיים דראקו. 

סקורפיוס בן ה - 3 קפץ סביב אבא שלו ואמר, "אבל אבא, אם הסיפור נגמר, אני אצטרך ללכת לישון עכשיו, נכון..?". 

"כן, סקורפיו חמוד", ענה דראקו בשקט, "אבל עד שתירדם - מה שאני בטוח שלא ייקח הרבה זמן - תוכל לחשוב על הסיפור המקסים שלי ושל אמא שלך. אולי תלמד מאיתנו כמה דברים ותוכל ללכת לדבר עם הילדה הזו מהגן - סופי?", שאל דראקו וצחק. 

סקורפיוס נהיה אדום לגמרי, ואמר בעייפות מזויפת, "אוי! כמה שאני עייף! אתה יכול ללכת עכשיו, אבא! אני עוד שנייה נרדם!".

דראקו צחק וקם מהמיטה של סקורפיוס. הוא הגיע לדלת, כיבה את האור והפריח נשיקה קטנה לכיוון בנו. "לילה טוב, סקורפיו שלי", הוא אמר בלחישה וסגר את הדלת.

דראקו נכנס לחדר השינה שלו, ועל המיטה כבר שכבה אשתו וישנה. הוא הסיר את בגדיו, נכנס למיטה ונשק על לחיה של אשתו.

"לילה טוב.. אסטוריה שלי", הוא אמר בשקט.

הוא לא שם לב שמהחלון מסתכלות עליו שתי עיניים חומות עמוקות - עמוקות, שהיו שייכות לאישה עם שיער חום, נפוח ומקורזל. 

הרמיוני רצה חזרה לביתה, נפלה על המיטה שלה ונתנה לדמעות לזלוג על פניה.

**********************************************************************************

זה היה הסוף. מקווה שאהבתם!!

תודה על הפרגון לאורך כל הכתיבה :))

אוהבת אותכם!

בייי

הפרק הקודם