האופל השלישי

1. פרק זה נכתב היום למרות שהתכוונתי לעשות משהו אחר, כי liorhalevi ביקשה.

2. כמו"כ פרק זה מוקדש לה.

שעורי בית, אל תשכחו להתאמן על לחש המגננה, וכתבו חיבור על יעילותו.

הכתה משוחררת.

הם החלו ללכת לכיוון המרתפים, לשיעור שיקויים.

נו מה אתם אומרים עליו?

שאל מייקל.

הוא נחמד, אמרה דיאנה.

כן הוא נחמד, ומורה טוב, אמרה אליס.

אדוארד כהרגלו שתק.

הם הגיעו לשיעור בשיקויים.

כשנכנסו, הפרפסור סלגהורן, כבר היה בכתה.

שלום הוא ברך אותם.

באותו שעור הם עמלו על הכנת שיקויים, וכאשר הפרופסור סלגהורן עבר בסוף השעור, בין השולחנות, הוא התלבט מי הצליח יותר, אליס או אדוארד.

לבסוף החליט שהם שווים.

כשיצאו משעור שיקויים החליטו לצאת החוצה, לפני שיכנסו לארוחת צהרים, ככל הנראה הם לא היו היחידים שחשבו על הרעיון, כי המדשאה היתה מלאה בתלמידים.

כיוון שחיפשו מקום שקט, פנו לעבר היער האסור. ופטפטו במרחק מה מן היער.

לפתע, נשמעה צווחה לא אנושית מהיער, הם הסתובבו בבת אחת, צללית עברה בריצה בין העצים, ליד קצה היער ונעלמה. 

מה זה היה?

אף אחד, לא ענה לאליס על השאלה.

כולם היו מרותקים ליער, מדי פעם נראו הבזקי אור בין העצים.

ואז דממה כלום לא קרה הכל שקט.

האגריד יצא מהבקתה שלו.

אתם ראיתם את זה?

רק מייקל ודיאנה הצליחו להנהן.

ראיתם מה זה היה?

לא.

טוב, אני אדווח לפרופסור מקגונגל, ואתם כדאי שתחזרו לטירה.

כאילו שהיה לנו חשק להשאר שם.

רטנה אליס.

מייקל חייך.

לפי החיוך של דיאנה, הוא ידע שגם היא היתה רוצה להשאר שם.

הם הגיעו לטירה, אכלו ארוחת צהרים.

דנים ביניהם בנעשה ביער, בקולות מהוסים.

בדרך לחדר המועדון עצרו אותם קבוצה של שלושה תלמידים מסלתרין.

במרכז עמדה ילדה עם שער בלונדיני לבן, ארוך.

על פניה הבעת יהירות ושחצנות,משועממת.

משני צידיה, עמדו שני בנים מגודלים.

הנה אלה הסתומים מרייבנקלו.

כן בטח, עוד רגע את לא תצליחי למנוע מהשכל שלך לברוח, בגלל שיהיה לך חור בראש, לא שצריך בשביל זה חור גדול.

היתה זאת דיאנה שהגיבה.

היא עברה על פניהם, מנסה לדחוף את דיאנה תוך כדי הליכה, אלא שדיאנה נטעה את עצמה במקום.

הם הגיעו לחדר המועדון, והמריבה השכיחה מהם, את התקרית ביער.

הפרק הקודם		הפרק הבא