אוכלי המוות ולחש הקורונומוס

שלום לכם/ן! הפרק התשיעי עבר ביטוא והא מוכן לפרסום! תודה רבה לרוונה

(שם משתמש: Brilliant Blunders) תהנו מהפרק!:

ויתור זכויות לג'י קי רולינג

--------------------------------------------------------------------------------------------

ג'יני הגיעה לאחוזה בדיוק בזמן. "פלגרטה!" ג'יני שלחה פרץ אש עז וההדף שלו העיף את אוכלי המוות באוויר. "אקספליארמוס!" היא לקחה את השרביטים של כולם והשיבה אותם לבעליהם. "ד-דמבלדור?!" ג'יני הייתה מוכת הלם למראה האיש הזקן בעל הזקן הארוך. "אי-"
"אחר כך!" הארי קטע אותה. "רצוי שנשאל שאלות אחד את השנייה אחרי שנוודא שאנחנו יוצאים מפה חיים!" הם חזרו להילחם ומהר מאוד התגברו כמעט על כל אוכלי המוות.
"רגע!" צעק הארי תוך כדי קולות הנפץ בעוד השאר המשיכו להילחם. "איפה בלטריקס?!" הוא תפס בידו של רון ובידה של הרמיוני והם התעתקו אל מחוץ לטרקלין. "איפה המעצבנת הזאת?!" צעק הארי בכעס והחל יורד בדרגות יחד עם רון והרמיוני.
"היא בטח מטילה את לחש הקורונומוס!" נבהלה הרמיוני. הם ירדו למרתפים ומצאו את בלטריקס רוכנת מעל בקבוקון קטן שעמד על הרצפה.
"הגעתם בדיוק בזמן..." היא לחששה. "אלאקאטו! מורטרקנדירו, קורונומוס!" עם סיום המילים החל לבקוע ערפל סמיך מתוך הבקבוק, בלטריקס התעתקה לקצה המרתף ונעלה את השלישיה שם, אך נשארה ליד הדלת הנעולה, אבל מצידה השני. "אני אהנה לראות אתכם מתים," היא לחששה בעונג.
הארי ניסה להתעתק אך לשווא, המקום היה ממוגן והערפל של הקורונה התקרב אליהם. "הארי!" ג'יני צעקה ממעלה המדרגות. "קח!" היא זרקה אליו ספר עב כרס והתעתקה משם.
"סלחו לי," אמרה בלטריקס. "יש לי משהו קטן לסדר - תכף אשוב." היא התעתקה משם והשאירה את השלישיה לבד.
"כמובן!" צעקה הרמיוני. "ספר הרעלים! כאן מופיע המתכון לשיקוי!" הרמיוני קפצה מרוב שמחה.
"איך זה עוזר לנו?!" שאך רון.
"כאן כתוב איך לנטרל אותו! חכו שנייה." הרמיוני עלעלה בספר ומצאה את מה שחיפשה. "טרמינוס לקטרוזו!" משרביטה של הרמיוני נורה עשן כחול כהה שכאילו התמגנט לשיקוי. כעבור דקה שנדמתה כנצח, בעוד הערפל של הלחש של בלטריקס מתקדם אליהם, התפוצצה הקדרה ותוכנה נשפך.
"אהה," הארי פלט אנחת רווחה והתקרב לשיקוי השפוך.
"תיזהר," הרמיוני הזהירה אותו כאשר התקרב ורכן מעל השיקוי. "כתוב כאן שהערפל ישתחרר כך או כך ויגרום לתופעות הלוואי ההן שקראנו עליהן," היא אמרה בקול מפוחד מעט.
"אנחנו צריכים לצאת מכאן," אמר הארי לשני חבריו. "הם בטח צריכים עזרה." השלישיה עלתה לטרקלין ומחזה איימים נגלה לפניהם: מקגונגל ודמבלדור שכבו על הרצפה חסרי הכרה ומשתעלים ללא הפסקה.
"השיקוי שחרר את תופעת הלוואי," אמר סנייפ. "הם צריכים טיפול באופן דחוף."

"פרופסור לונגבוטום!" קרא אחד המדריכים מקצה המסדרון בו עבר נוויל. "יש לנו בעיה." המדריך הוביל את נוויל לכיוון הקומה השביעית. "זה אחד מתלמידי גריפינדור; הוא לא מרגיש טוב." נוויל נכנס לחדר המועדון של גריפינדור ומצא את התלמיד החולה: הוא השתעל, התעטש, הוא אמר שהוא לא מצליח לנשום והוא איבד את חוש הטעם.
"זה בדיוק מה שמדאם פומפרי אמרה..." לאחר האירועים עם לחש הקורונומוס, פרופסור מקגונגל הזמינה את האחות הישנה של בית הספר כדי שתעזור לטפל בחולים שעתידים לחלות ברחבי הטירה. המדריך של גריפינדור, בעזרתו של נוויל, הוביל את החולה למרפאה ומאדם פומפרי השכיבה אותו על המיטה הקרובה ביותר.
"סטרומנטו." משרביטה של מאדם פומפרי בקע פרץ אוויר קריר. "חמצן," היא אמרה למראה מבטם השואל של המדריך ונוויל. "זה יעזור לו לנשום." היא הניחה את השרביט שלה באופן מאונך והטילה את בועת האוויר שיצרה על פניו של התלמיד. "אני מקווה שזה יעזור..."

"ווינגארדיום לביוסה." ג'יני הרימה באמצעות לחש ההרחפה את מקגונגל ודמבלדור והניחה אותם על אלונקות שהארי יצר עם הרמיוני בקסם.
"מה עכשיו?" שאל רון למראה הקוסם והמכשפה על האלונקות.
"נחזור להווגורטס," הארי אמר. "שם ידעו לטפל בהם."
"אבל מה עם אוכלי המוות?" שאל סנייפ. "מישהו צריך לרדוף אחריהם!"
"בסדר," אמר הארי. "סנייפ ילך אל אוכלי המוות ואנחנו ניקח את שניהם למרפאה. נקווה שיש לנו מזל והם עוד לא השתמשו בשיקוי התחייה על וולדמורט."

-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

מקווה שנהנתם/ן! אני רוצה להגיע למומלצים אז אשמח אם תמליצו! פרק הבאה מחר.

הפרק הקודם		הפרק הבא