סיפורה של נערה

איזה נוהל נפלא.כל יום אני,לונה וג'יני נפגשנו-גברת וויזלי קוראת לזה מפגשי שלישייה."אתם נפגשות ללא הרף,"היא נאנחה וציחקקה.
ג'יני ולונה הסבירו לי דברים שאני בכלל לא צריכה שיסבירו לי-קראתי על זה...
"אני רוצה להיות בגריפנדור,"אמרה ג'יני בהחלטיות כשהבטתי בה ובלונה משחקות שח קוסמים.רון הסתכל מהצד וגיחך."איך לא תהיי בגירפנדור?עם לא תהיי שם,אני אגיד לאמא ואבא למחוק אותך מהצוואה...ואם תהיי בסלית'רין-אני לא אסלח אף פעם,"צחק רון.הארי הסתכל עליו במבט לא נעים.ג'יני חייכה באושר כשראתה שהארי נמצא לצידה,אבל אז הסמיקה קשות שהיא הבחינה שהארי ראה את החיוך."לא נורא,"אמרתי לה אחרי שהם הלכו לחדר השינה שלהם."לי לא אכפת-העיקר לא סלית'רין,"הנדתי את ראשי.לונה הנהנה ואמרה:"לי גם לא אכפת.עם הייתי יודעת מי הם ראשי הבתים,אני הייתי אולי בוחרת את בחירתי לפיהם!"היא אמרה ואז-"שח-מט!"לונה צהלה.ג'יני גילגלה עיניים,וסידרה את לוח המשחק למשחק חדש.
הפעם אני נגד לונה..."אין ספק שתהיי בריבנקלו,"היא אמרה והתיישבה איפה שישבתי."את חכמה כמופרופסור!"היא פרעה את שערה של לונה.לונה החזירה לה.הפרדתי אותם והתחלתי לשחק.
כעבור חצי שעה של משחק,נצחון של לונה ואחלה פרשון של ג'יני-לימדתי את ג'יני,לונה,הארי,רון,פרד וג'ורג' כמה מילים בעברית.הבטחתי לבנים שאחרי שנסיים אני אלמד אותם מילים בסיסיות בעברית.
כולם התיישבו מול האח ואני עם הגב לאח."טוב,המילה הראשונה היא כן*-פירושה כן,"אמרתי.כולם ביטאו את המילה וצחקו על המבטא שלי,לא נעלבתי.ככה למדתי אותם שעתיים על המילים בעברית.אין ספק שבכשרון של אמא שלי(אמא שלי מורה ללשון)עבר אליי.בסוף רק פרד הצליח להגות את המילים במבטא עברי."כל הכבוד!"מחאתי כף.פרד קם וקד קידה עמוקה קצת יותר מדי בשבילי.כולם צחקו.

באותו לילה אני ולונה ישנו אצל ג'יני בבית.זה ממש כיף לישון בחדר של ג'יני,כי פרד וג'ורג' באים אלייה תמיד בלילה ועושים מופע זיקוקים.
איזה מזל שגברת ואדון וויזלי ישנים שתי קומות למטה,חשבתי לעצמי.
תמיד המופע זיקוקים משעשע.פעם אחת ג'ורג' אפילו איית את השם שלי באוויר עם נצנוצים של זיקוק.הנצנוצים קפאו באוויר והפכו לעוגיות.כולם אכלו את עוגיות השוקולד בתאבון-בלי לצחצח שיניים!!!

למחרת אני ולונה הלכנו עם משפחת וויזלי והארי לסמטת דיאגון.מאוד התרגשתי,זה נראה לי מקום מרתק.חוץ מזה שאני בת מוגלגים,אז יש לי המון המון כסף שאיזה קרן לילדים מוגלגים שאין להם כסף של קוסמים נתנה לי.אני יכולה לקנות המון דברים...
התעתקנו לסמטה.
וואו.טוטלי.
זה נראה כמו שוק הפשפשים ביפו רק שאין פה מכירה של ענתיקות.חנות בכל פינה אפשרית.ראיתי את החנות של אוליבנדר-אוליבנדרס ואת החנות של מדאם מלקין.ואז,לדאבוני,ראיתי את-
"אהה,משפחת וויזלי,"אמר לוציוס מאלפוי בקול לועג גלוי מאוד.אדון וויזלי נראה כאילו הוא עומד להטיל ביצה בגודל קואפל מרוב עצבון."תראו תראו,גם העלמה לאבגוד נמצאת איתכם,ומי העלמה?"הוא שאל בקול ביקרותי.
החלטתי לנקום.הארי סיפר לי מספיק כמה שהמאלפויים נוראיים.וגם קראתי על זה.
"שלום,אני בר הירש,באתי מישראל,בת מוגלגים,"אמרתי והושטתי יד בביטחון.דראקו מאלפוי זינק לצד אמו והעווה את פניו בגועל.המשכתי כרגיל."אני השנה מתחילה ללמוד בהווגרטס.התארחתי אצל משפחת לאבגוד.הם ממש נחמדים,נכון?"וואו.הצלחתי לעצבן אותם כהוגן.לוציוס נראה כאילו מישהו אמר לו שהוא בן מוגלגים.
"מאוד נחמדים."הוא מלמל ופניו קיבלו גוון לא נעים של ירוק עדין.הארי,רון,פרד וג'ורג' כבשו צחוק.קיבלתי ביטחון."גם משפחת וויזלי!אתה לא חושב?גברת וויזלי מכינה אוכל מדהים,ושמעתי שאדון וויזלי קיבל קידום במשרד.כמה נפלא,נכון?"חייכתי וספגתי הנאה רבה.הארי ורון רצו לשירותים הקרובים(נראה לי שהם היו חייבים לעשות במכנסיים מרוב צחוק)ופרד וג'ורג' הסתתרו מאחורי גברת וויזלי וצחקו.גברת וויזלי חייכה אליי ואדון וויזלי הסמיק וחייך אליי חיוך מבויש.אדון מאלפוי קיבל צבע ירוק זית.
"נפלא,"הוא סינן מבין שיניו ונעלם עם אשתו ובנו.פרד וג'ורג' סוף סוף שחררו צחוק בריא,והארי ורון-שחזרו מהשירותים-נראו מאוד מרוצים.הייתי גאה בעצמי.השפלתי את משפחת מאלפוי בכבודה ובעצמה.לפחות אני לא יהיה זאת שתיפול בפח של מאלפוי.
"כל הכבוד,"אמרה לונה ותפחה על כתפי.אדון וויזלי נראה נבוך-כנראה כי לא החזיר נקמה כמוני.שמתי לו יד על הכתף,כאילו אני המבוגר והוא הילד."עשיתי את זה בשבילך,"אמרתי לו ותפחתי על כתפו.ג'יני חיבקה אותי ואמרה שזאת הייתה הבושה הכי גדולה שאי פעם משפחת מאלפוי ספגה.הארי ורון נתנו לי כיף ופרד פרע את שערי.ג'ורג' עשה כמוהו.
כשהשיער שלי פרוע,וכלום שמחים יצאנו למסע הקניות.אני,לונה וג'יני הלכנו עם אדון וויזלי לאוליבנדר.הלב שלי יצא החוצה וחזר חזרה כמו פינג פונג.
הולך להיות לי שרביט...
כשהייתי בת חמש חשבתי ששרביט זה מטה קסם שעם עושים איתו אברה-קדברה או הוקוס-פוקוס הוא יעשה מה שאני רוצה.כשהייתי בת 7 חשבתי שזאת סתם פיסת עץ ושכל הקסמים זה טריקים.
עם בגיל הזה הייתי יכולה לראות את העתיד ולראות שאני הולכת לקנות שרביט,הייתי מתעלפת.
נכנסנו לחנות.בחנות הייתה דממת מוות.היו שם רבבות של מדפים עם מיליארדים של קופסאות קרטון מאורכות.
משום מה המקום קצת הפחיד אותי.אדון וויזלי ניגש לדלפק.על כיסא עץ אלון ישן ישב מי עם לא אדון אוליבנדר.הוא התעסק באיזה כדור סגול שכל פעם קיבל צבע אחר.עכשיו הוא היה כחול.
"בוקר טוב,ארתור.אני רואה שאני צריך לחזור לעבודה,"אמר אוליבנדר ועזב את הכדור שהפך להיות ירוק.הוא קם ועמד מולנו.
"מה שמכם?"הוא שאל בקול חורקני."אני ג'יני וויזלי,זאת לונה לאבגוד,וזאת בר הירש.היא חדשה בעולם בקוסמים,"הציגה ג'יני במעט גמגום.אוליבנדר כנראה רצה להתחיל איתי.הוא הסתכל עליי במבט בוחן.הוא ציצם את עיניו,ואז התרחק ממני.
"טוב,אני חושב שאני יודע מה מתאים לך,"הוא פנה לאחד המדפים והוציא קופסא מאורכת אחת."נוצה של חד קרן,עץ אקליפטוס,24 סניטמטרים גמיש מאוד.תעשי נפנוף קטן,"הוא הוציא את השרביט מהקופסא ונתן אותו לי.החזקתי את השרביט.אני חושבת שהוא קלע בול.הרגשתי חמימות פושטת בידי.נפנפתי ויצאו ניצוצות אדומים מקצה השרביט."הובכן,זהו השרביט המתאים!בואי ניגש אלייך.את לאבגוד,נכון?"הוא ניגש אל לונה.לונה הנהנה."אני זוכר את היום שבו אביך קיבל את השרביט שלו.מדף שלם לא התאים לו.אבל אז-הוא מצא את השרביט המתאים.נימי דרקון,עץ אלון,30 סנטימטרים,חסר גמישות.אובכן,"הוא אמר בהתלהבות שגרמה לפניו הרזים להיות מבועתים.הוא הסתכל עלייה כמו שהסתכל עליי.אני וג'יני הסתכלנו עלייה בציפייה.לבסוף התרחק ולקח שלוש קופסאות והניח על השולחן.הוא הוציא שרביט אחד והושיט ללונה.לונה נפנפה-כלום.אוליבנדר החזיר ונתן לה אחר.גם כלום.בסופו של דבר,הוא אמר:"אני חושב שאני יודע מה מתאים לך-כמו אבא שלך-גם נימי דרקון,עץ זית,29 סנטימטרים,גמיש מעט.נסי אותו,"הוא אמר והניח את השרביט בידה החיוורת של לונה.לונה עשתה נפנוף-וראה זה פלא,השרביט המתאים.
עכשיו ג'יני.
אוליבנדר בחן אותה,לקח שתי קופסאות,הוציא אחד ואמר:"נוצת היפוגריף-זה סגנון חדש-עץ אלה,32 סנטימטרים,גמיש.נסי,"השרביט הזה התאים לה כאילו נוצר בשבילה.
יצאנו שמחות ומאושרות.

תגובות!!!
אני יודעת שאני עושה כל פרק פעמים...המחשב דפוק לגמרי...עם אני לוחצת פעם אחת על העכבר-זה עושה פעמים.
סליחה עם זה מחרפן!!!!

הפרק הקודם		הפרק הבא