קבלו... את פרק תשע... שכולנו חיכינו לו... וציפינו לו... ועכשיו... הוא כאן... אז... תקראו... אותו... אני... סתם... חופרת... תפסיקו... לקרוא... תעברו... לפיק...
פקחתי את עיניי. עדיין היה לי קשה להאמין. הרייט, אחת משותפותיי לחדר, הזיזה הצידה את הכילה. "בוקר טוב סקיי!!! את קולטת? הוגוורטס! היום נקבל מערכת שעות אמיתית!!! ממש אמיתית!" "אהה" רטנתי והתהפכתי לצד השני. "קדימה סקיי!!! להתלבש! אני לא רואה אותך מתלהבת!" "הר, השעה 6 בבוקר!!!" קראה אנה. "כן, באמת!" קראה פרימרוז "תני לנו עוד רבע שעה..." "טוב , נו." ג'יני הבינה שאין לה ברירה וקמה מהמיטה. "יום חדש בפתח." אישרה אנה באנחה. "איזה כיף..." אמרתי בחולמניות.
אחרי ארוחת הבוקר היה לנו שיעור שיקויים עם פרופסור סנייפ ותלמידי סלית'רין. "...אני מקווה שלא אזכה לפגוש פה כסילים גמורים, פרט למצב חירום איש לא יפצה את פיו בזמן שיעור..." זה היה נאום הפתיחה המרגש של סנייפ. איזה דיכאון... "...היום תתבקשו להכין מרקחת עשבים פשוטה. ההוראות – " הוא החווה בשרביטו על הלוח " – נמצאות על הלוח – " הן הופיעו שם " – תתחילו בעבודה." סנייפ סיים סוף כל סוף את נאומו המייגע והתלמידים הסתערו על הארון כדי למצוא מצרכים. קראתי את ההוראות באיטיות.
מרקחת עשבים פשוטה: מצרכים: 4 עלי לענה. שני שליש כוס מים. 5 עלי גפן. 2 גבעולי ערבה בוכייה.
וכך זה נמשך עד:
אופן ההכנה: 1. כותשים את כל המצרכים יחד לעיסה דביקה. 2. מוסיפים את המים. 3. מערבבים בכיוון השעון עד שנוצרת עיסה ירקרקה.
גלגלתי את עיני בייאוש. אין מצב שיש בארון הפצפון הזה מספיק מצרכים לכיתה שלמה. קראתי שוב את המצרכים וניסיתי להגיע לארון. זה לא הלך.
"היי!" פרימרוז וג'יני, שככל הנראה הצליחו להגיע לארון הציוד, הופיעו ובידיהן שפע עלים מכול מסוגים. "רוצה חלק?" שאלה ג'יני. "אני אשמח, תודה." אמרתי בשמחה. התחלנו לעבוד, מחליפות מדי פעם משפטים כגון: "תעבירי את הלענה, בבקשה." וגם: "את מועכת חזק מדי." כשגמרנו, כל מה שנשאר היה המים. שלושתנו תרנו בעינינו אחר מים. הרגשתי משיכה בצד שמאל, סובבתי את ראשי. על השולחן של סנייפ, עמדה כוס. כוס מים. כוס שלמה של מים. ואני צריכה רק שני שליש. רק חלפה במוחי המחשבה, והופ! שני שליש בדיוק מהמים שהיו בכוס נעלמו, ולא נראה לי שסנייפ שתה אותם. עוד לא חלפה שנייה, והמים שקודם היו בכוס של סנייפ היו עכשיו בכוס שלי. "איך לעזאזל זה קרה?" שאג סנייפ "אתם עוד לא יודעים לבצע כישופי העברה! אתם קטינים! מי נגע במים שלי?" אופס.
נו? איך?
|