הזדמנות שנייה

פרק זה מתחיל קצת לפני שרון מגיע לאסוף במכונית המעופפת;  דראקו טלפן לחדר השינה של הארי כשהארי נכנס פנימה.

"אוי היי דראקו, אתה לא אמור להיות אצל רון?"  הארי שאל

"רון אמר לי לבוא לכאן" דראקו הסביר

"אה בסדר."  אמר הארי.  שניהם ישבו על מיטתו של הארי ונשארו ערים כל הלילה ודיברו.  בסופו של דבר הארי נרדם ונשען על דראקו.  דראקו צחקק ופירק את שיערו השחור ונישק את מצחו ברכות.  הארי לעולם לא יודה בזה, אבל הוא היה ער בשלב זה, והוא מצא חן בעיניו.  די מהר, דראקו נסע לישון, התכרבל סביב הארי, והגן עליו, תמיד, את הארי העיר קול של מנוע מכונית.  הוא ניסה לקום והרגיש שמשהו מסולסל סביבו.  הוא פקח את עיניו והבין שהוא מתכרבל עם דראקו.  הארי דחף בעדינות את דראקו ממנו לראות מכונית כחולה מרחפת מחוץ לחלון שלו.  הוא העיר את דראקו והסביר מה קורה.  הארי ודראקו המתינו לפרד, ג'ורג 'ורון שימשכו את הסורגים מחלון הארי.  מה שהארי ידע שיעיר את משפחתו.  ואז העמסו את המכונית עם הדברים של הארי כשדודו של הארי ורנון בא מתפרץ לחדר.  היה רגע של שקט כשדודו של הארי ורנון רשם את המתרחש מולו.  אולם הבוקר הזה לא נמשך זמן רב כאשר דוד ורנון צעק;

"פטוניה !! הוא בורח עם חבריו הפריקים !!"  דוד ורנון האשים את הארי ודראקו, הם קפצו למכונית, אולם דוד ורנון תפס את הקרסול של הארי רגע לפני שהספיק להגיע.  ואז, להארי היה רעיון מאוד חכם אך טיפש.  הוא טלפן לדראקו, אף כי בגלל שהיו במכונית עם יותר אנשים מאשר מושבים, הארי התממש על ברכיו של דראקו.  דוד ורנון נפל מהחלון בהלם ממה שקרה זה עתה.

"נתראה בקיץ הבא !!"  הארי צעק מהחלון והצחיק את כל הנמצאים במכונית.  הארי נשען על דראקו כשהם.  יוצאים לדרור.  מוקדם מדי, פרד הודיע להם כי הם נמצא במחילה, וזה היה כפי שהארי נזכר בכך.

"אהמ .. דראקו, אולי תרצה לעזוב" רון אמר

"מה? אה, נכון כן" אמר דראקו, מוסח מהארי על ברכיו. דראקו רצה להגיד לא, אני לא רוצה לעזוב, אני רוצה להישאר עם הארי !!! אבל הוא ידע שזה לא יקרה ."אני מניח שאני צריך ללכת לא ?" דראקו טלפנה לבית הרמיוני, הרחק מהמחילה, והארי.  לא, אני לא יכול להיות מאוהב בהארי, אני לא מאמין לזה

"למה שלחת אותו?"  הארי שאל

"המשפחה שלי לא בדיוק יודעת שהוא כאן" רון אמר

ארבעתם יצאו מהמכונית ונכנסו למחילה.  גברת וויזלי מצאה אותם וצעקה על הנערים (לא להארי) שזה טיפשי מבחינתם לטוס לביתו של הארי באמצע הלילה.  מחשבותיו של הארי היו במקום אחר כל הלילה.

*דילוג זמן לרציף 9 3/4 *

"10:50 תמהר, יאללה!"  כל וויזלי למעט רון והארי עברו את המכשול.  כמו בפעם הקודמת, המחסום אטם את עצמו.

"האם הטלפורט יעבוד דרך מחסום הפלטפורמה?"  הארי שאל

"לא יודע , אני אנסה."  רון ענה, הוא הרים את החפצים שלו ונשלח לטלפורט ליד הרמיוני, זה עבד.  הארי הלך מיד אחריו.  הוא הופיע בתא עם דראקו, רון והרמיוני.  הדברים של רון והארי הורדו למפרץ המזוודות ואז הובלו להוגוורטס.

"טוב, לפחות לא הטסת את המכונית להוגוורטס כמו בפעם שעברה" הרמיוני אמרה

"מעולם לא עשתה את זה כשלוקהארט שוב כאן, הוא מעולם לא סותם את הפה !!"  הארי ייבב

"לפחות הרמיוני לא תילקח שוב על ידי 'קסם הלב" אמר רון, כולם צחקו.

"כן זה היה כל כך מצמרר, כל הילדות פשוט השתגעו. לפחות זה הפסיק את פנסי נאחז בי כמו חבל הצלה" הצהיר דראקו ונראה מגעיל.  הרמיוני עזבה את התא ללכת ולהחליף בגדים , דראקו, רון והארי התחלפו בזמן שהרמיוני נעלמה.

"למישהו אחר זה מוזר שאנחנו בשנה השנייה, אבל אנחנו בני 19?"  רון שאל

"כן, אני מרגיש ממש קטן" ענה הארי

"אתה באמת קטן" הקניט דראקו, שהיה בערך ראש גבוה יותר.

"אוי!"  הארי קרא כשהרמיוני חזרה פנימה. לאחר זמן מה הרכבת נסעה בתחנת הוגסמד.  דראקו, רון, הרמיוני והארי הלכו לקרונות, אולם הארי יכול היה לראות את הסלית'רינים, אולם הוא לא אמר כלום.  הארבעה היו בשולחן גריפינדור, וצפו בשנים הראשונות ממוינות.  ואז מקגונגל קרא שם שגרם להארי להתכווץ. "קולין קריווי"

"לא, לא, לא, לא, לא, לא" מלמל הארי והכה את ראשו על השולחן.

"הארי? מה אתה עושה?"  דראקו שאל

"גוסס". אמר הארי מנסה להסתיר את עצמו

"מדוע? דראקו שאל, הרמיוני ורון הביטים בהארי מבטים מתנצלים.

"למה? דראקו שאל, הרמיוני ורון נתנו מבטים מתנצלים להארי. פחות מחצי דקה אחר כך, הארי שמע קול גבוה. "

אתה הארי פוטר !!"  קרא קולין.

"לא שוב" מלמל הארי בסופו של דבר, דראקו היה צריך לעכב את הארי כדי למנוע ממנו להשתגע.  עברו מספר שבועות עד שמישהו הבין שהרמיוני מתנהגת בצורה מוזרה... 

(800 מילים )

אוקיי אז היי לכולם עוד פעם 

בגלל שהתגובות שלכם העלו לי את המצב רוח החלטתי לעלות עוד פרק היום

תהנווו

הפרק הקודם		הפרק הבא