פרק 9
קורק נשטף אל המועדון, שם כולם התחילו להריע לו. מישהו אפילו פילח מהשרת כמה זיקוקים. ללא הרף טפחו על כתפו של קורק עד שזו כאבה. "פילחתי מהוגסמיד מלא בקבוקי וויסקי אש! בואו נחגוג!" צעק מישהו. כולם התחילו למזוג לעצמם. חוץ מאלבוס וליז, שישבו בפינה והסתכלו במתרחש. לקראת חצות, כמעט כל הבנים במועדון היו שיכורים כלוט.
ליז צפתה מהפינה בקורק, שהייתה מאוהבת בו בסתר, אך הדחף להסתיר זאת גרם לה לשבת עם אלבוס בפינה. כשליז התכוונה כבר ללכת, קורק ניגש אליה, מתנדנד ומתנודד. "היי, יפהיפיה!" אמר קורק. ליז התעלמה. "היי, ליז! בואי לפה!" אמר קורק, בקול רם יותר הפעם. ליז קמה וניגשה אל קורק. "מה?" שאלה בעצבנות. הריח שנדף מקורק הזכיר לה את אביה השיכור. "רציתי לומר לך..." אמר קורק בקול של שיכור, "היית מעולה היום" "תודה" אמרה ליז באותה עצבנות. "אז רציתי להודות לך" אמר קורק. פתאום שפתיהם נפגשו. ליז פקחה את עיניה בתדהמה, אך מיד סגרה אותם. מכל עבר נשמעו שריקות התפעלות והערכה, אך ליז לא שמעה כלום חוץ מנשימותיה.
אלבוס היה עסוק בהפרחת ציפורים מהשרביט שלו, כששמע שריקות מכל קצוות המועדון. אלבוס הרים את מבטו, וראה, למרבה תדהמתו, את ליז וקורק, מתנשקים באמצע החדר, כאילו כלום! אלבוס כעס כל כך עד שבטעות, הציפורים שהפריח משרביטו, התחילו להאדים ולהישרף. באותו רגע, לאלבוס היו שתי אפשרויות, אחת- הוא יוכל להפריד בין ליז לקורק, ושניים- ללכת לחדר הבנים, לכן אלבוס החליט להראות למה מצנפת המיון בחרה בו לבית גריפינדור. הוא שילח את הציפורים שבאותו רגע התעופפו סביבו, לעבר קורק. הציפורים שרטו ונשכו, וקורק ניסה לשווא להיפטר מהן. בסופו של דבר אלבוס הפסיק, אך השפריץ על קורק סילון ענקי של מים. באותו רגע ליז ניגשה אל אלבוס בצעד כועס. "מה עשית? סיפרתי לך רק אתמול שאני מאוהבת בו! כנראה אי-אפשר לסמוך עליך!" כעסה עליו ליז. אלבוס לא רצה לספר לליז שהוא מאוהב בה מאז שנתו הראשונה. "אבל הוא שיכור! אני לא יכול לתת לך להתנשק עם שיכור!" "כנראה אתה צודק. אבל שזה לא יקרה יותר!" אמרה ליז. "כמובן, צ'יף!" זו היתה ליז שהכיר ואהב. ליז התיישבה לידו, כשקורק מסתכל עליה במבט מבולבל. "נראה לך שהוא יזכור את זה מחר?" שאלה ליז. "אין לי שמץ של מושג. אבל אני יכול לסדר את זה שהוא ישכח." "די עם הביאור הכרה! פעם אחרונה שעשית את זה, הילד זכר שהוא נלחם בדרקון, וסבתא שלו היא מנהלת משרד הקסמים!" נזפה בו ליז. אלבוס חייך. "מוזר, נראה לי שהשנה הזאת תיהיה השנה הרגילה היחידה שלנו." אמר אלבוס. "רגילה? הו! לא נראה לי. אין שנה בהוגוורטס שהיא רגילה!" "את יודעת למה אני מתכוון. רגילה עם פילפול." הם צחקו.
|