אקדמית הקסם הישראלית!

הפרק מוקדש לנעמה כחלון שעודדה אותי להמשיך לכתוב

יומני היקר, כאן שירן אלסון. אתמול גילינו אבן מאוד מוזרה (פירוט בפרק הקודם...)

אנחנו בדיוק מנסות לראות אם אפשר לזמן את הנערה המוזרה שיצאה משם. טוב ביי!

במגורי הבנות של סליתרין: "נו כבר אבן!!!!!!!!" צרחה סיוון. וסוף סוף הגיעה אותה נערה, "זה חשוב? אני מגיעה רק במקרים חשובים" שאלה.

"כן!" צעקה סיוון בכעס מפחיד, "אנחנו צריכות לדעת עוד על האבן, למשל: אנחנו הצאצאיות היחידות?" שאלה צליל. 

הנערה השיבה: "לא אתן לא היורשות היחידות" ואז שאלה שירן: "אז איך נכיר את האחרות?" הנערה הגיבה: "אתן פשוט תכירו אותן... כמו גורל" וחזרה לאבן.

אחרי שיעור שיקויים הבנות חזרו למגורי הבנות של סליתרין, "היא לא סיפרה הרבה לדעתי..." העירה סיוון. "דווקא כן" אמרה צליל "הערתי אותה ב2 בלילה

וביקשתי ממנה, "ומה היא אמרה?" שאלה שירן. "היא אמרה שאנחנו יכולות להשתמש באבנים בגלל שאנחנו צאצאיות של הקוסמים שיצרו אותן" סיימה צליל והלכה לנוח במיטה שלה.

אני מבטיחה שהפרק הבא יהיה ארוך אז בבקשה חכו...

וגם אחת מהיורשות מבוססת עליי בגלל שאני חייבת להיות עם שם בדוי באתר

הפרק הקודם		הפרק הבא