הארי פוטר והאדם-זאב

סליחה שהרבה זמן לא העלתי פרק חדש. אני גם לא אוכל להעלות בימים הקרובים כי יש לי מחר חוג ואז רביעי חמישי טיול ואז שבת אולפנה...

מצטערת

הערה של מחבר הפאנפיק המקורי-

יש קצת פער בין הפרק האחרון לזה (בערך יום)

הם נתנו לוויזלים עכברוש חדש אחרי שהם לקחו את פיטר, ואין לוויזלים מושג שזו חולדה אחרת.

הנביא היומי 7-25: רוצח ההמונים הידוע לשמצה סיריוס בלק חף מפשע?

סיריוס בלק שוחרר אתמול מאזקבאן. על פי הדיווחים נמצאו עדויות חדשות. הועלו טענות שפיטר פטיגרו בחיים. איך פטיגרו עדיין היה בחיים? מדוע שוחרר בלק? הכתבת האהובה עליך, ריטה סקיטר תענה על שאלות אלה בעמוד 7.

סיריוס נכנס למטבח וירחוני כבר היה שם וקרא את העיתון. "היי תראה את זה, אתה מפורסם!" "טוב כמובן, למה שלא אהיה?" רמוס גילגל את עיניו. "הנה." הוא זרק את העיתון לעבר סיריוס. והוא עיין בזה. "זה שטויות."

"ובכן כן." סיריוס מניד בראשו. "שטויות." רמוס צחק, "כן, ביססנו את זה. רוצה ארוחת בוקר? "

"אתה באמת שואל?" רמוס הניד בראשו, מחייך. ואז סיריוס חשב על משהו, "איפה הארי? וגם," הוא היסס," למה הוא כאן? " רמוס נאנח ונראה מבוגר פתאום.

"הארי נמצא בחדרו כרגע." "ו ...." סיריוס חקר. "טוב, אממ, אני פשוט אספר לך את הסיפור. אז הוא ברח - ”

"מה?!? למה הוא ברח? " "פגשת אי פעם את דודתו ודודו?" "כן, פגשתי פעם אחת את פטוניה."

"אתה חושב שהיא השתנתה מאז שראית אותה לאחרונה?" "לא אני מניח שלא." "אז הארי ברח, אממ, לפני שבוע, אני חושב, כן, בדיוק לפני שבוע." "אוקיי, אז איך מצאת אותו?" "טוב, הוא מצא אותי."

“איך הוא מצא אותך? האם הוא ידע- " " הוא לא ידע כלום, רך-כף, שום דבר!"

"אוקי, איך הוא מצא אותך?" "הוא היה באמצע יער, בלילה, איפה-" הוא נקטע על ידי סיריוס, "למה היית-" הוא הפסיק לדבר, הלם והבנה על פניו. "ירחוני." הוא התנשף. רמוס עצם את עיניו וקבר את פניו בידיו. "כן." הוא ענה. "אבל, הוא בסדר, נכון?" שאל סיריוס בפאניקה. "שאל אותו בעצמך, רך-כף." ענה רמוס. "בסדר אני אשאל."

"סירי, התכוונתי כשהוא ער!" רמוס קרא. או שלא, הוסיף בראשו כשרך-כף הלך. הוא התחיל להכין עבורם ארוחת בוקר כששמע צעקה חנוקה אך שקטה. רמוס נאנח והלך לקרוא לסיריוס. הוא פגש אותו במסדרון, פניו של סיריוס לא הראו דבר מלבד הלם. רמוס הוביל אותו כל הדרך למטבח.

"אל תגיד כלום, רך-כף." אמר רמוס. "אבל הוא -" "זה אומר משהו." אחרי רגע הוא המשיך. "נראה שלא היה אכפת לו קודם לכן." "אבל-" "אבל מה רך-כף?" "אבל- הוא- אני לא יודע."

"רואה? זה בסדר. הוא יהיה בסדר ”, אמר וניסה לשכנע גם את עצמו. "ירחוני?" שאל סיריוס אחרי דקה.

"מה?" "מתי ארוחת הבוקר? אני רעב." רמוס גלגל את עיניו וחייך. "תוך דקה. אתה רוצה לקרוא להארי? כמו, לדפוק על הדלת או משהו כזה.” הוא ברח, מתעלם מהחלק הנוגע לדפיקות. רמוס גלגל את עיניו והגיש את ארוחת הבוקר על השולחן. סיריוס חזר למטבח. "הוא בא," אמר סיריוס, "או, זה פנקייקים?"

"אני לא יודע, איך זה נראה?" רמוס השיב. סיריוס גלגל את עיניו והתיישב ליד השולחן. "אאאאז" "מה?"

"מה אנחנו הולכים לעשות?" שאל סיריוס. "מה שאנחנו תמיד עושים, אנחנו עושים דברים טיפשים ומקווים שהם יעבדו." רמוס הניד בראשו.

"חשבתי שהארי אמר שהוא בא?" "הוא אמר, אבל אולי הוא נרדם." "באמת? חשבתי שאתה יודע להעיר מישהו, בהחלט היה לך מספיק תרגול.” "טוב אמרת. יפה." "כן, אבל זה אתה." "נכון."

הארי נכנס למטבח. "היי חבר'ה!" "היי מיני-קרניים," השיבו השניים כאחד. הארי גיחך, בעוד ירחוני ורך-כף נראו המומים. "או, פנקייקים, כן!" הוא התיישב והחל לשאוב את האוכל שלו. "אז רך-כף, אני יכול לראות את הכלב?" כשהבחין בפרצופיהם המבולבלים, הסביר, "אני חושב שזה נקרא אנימאגוס?" "אה כן, כמובן!" הוא הפך לכלב שחור.

"וואו, זה מטורף! אני יכול להיות גם? " רמוס הביט ברך-כף בעצב. סיריוס פנה לאחור. "טוב אולי? אני לא בטוח." רמוס השליך אל סיריוס מבט חריף, אומר ללא מילים ש'אתה לא יכול לתת לו תקווה כוזבת!' "אני לא חושב שזה נעשה קודם. אבל ממתי זה עצר את הקונדסאים? " הוא התחיל להתלהב עכשיו.

"יאללה ירחוני, אנחנו הולכים לעשות את זה!" הם עזבו, סיריוס סחב את רמוס לחדרו, הארי היה קצת מבולבל, אבל הוא משך בכתפיו. תוהה מה הוא אמור לעשות עכשיו, הוא החליט ללכת לברר.

"למה אמרת לו את זה? זה לא אפשרי- " "אה, אבל מי הוכיח זאת?" רמוס שתק.

"בדיוק. לא אמורה להיות בעיה ", המשיך בקול רם יותר כשרמוס עמד לקטוע אותו," כל עוד אנחנו מתארים זאת נכון." הוא סיים. "זה רק הצעד הראשון שיכול להשתבש."

"סיריוס, הכל יכול להשתבש." "בסדר, כנראה ישתבש."

"בדיוק למה אנחנו לא צריכים לעשות את זה." רמוס התנגד. "האם יש נזק בניסיון?" הוא התכווץ במבטו של רמוס.

"אוקיי בסדר. אנחנו נחכה קצת כדי שנוכל ללמוד ולקרוא ספרים או כל דבר אחר. זה יהיה נחמד אם היינו מוצאים את היומן הישן שלנו, כתבנו שם כל מיני דברים." "רך-כף, אחד השלבים הוא להיות ממש באור הירח המלא. אתה יודע כמה זה רעיון גרוע?"

"כן!" הוא ענה בעליזות. "ואתה לא מתכוון לעצור אותי כי אתה סקרן בדיוק כמוני." רמוס נאנח.

"בסדר, זה לא כאילו כולנו יכולים להיהרג או משהו. למעשה, זה רק אתה שיכול להיהרג."

סיריוס גיחך, "זה הירחוני שאני מכיר! ובעוד אני משפיע עליך קשות, מה דעתך שתמצא כמה ספרי אנימאגיה או משהו כזה? אולי אתה יכול לגרום לי לקרוא משהו לשם שינוי!"

תודה רבה לרשומים שלי😍😍😍

שלם, תולעתספרים, אנבת6, קוראת וכותבת הארי פוטר, סופר חתול, Poli.f.w, Queen_100, Princess of the Moon ו Captain Jack Sparrow

אני אוהבת אתכם🖤🖤🖤

תהנו❤

הפרק הקודם		הפרק הבא