גלקסיות בהתנגשות

אז הנה החלק השני של הפרק. אוח. לא יכלתי להתאפק והוספתי אותו. מקווה שתסלחו לי... חחה

החלפנו בגדים וירדנו אל המידשאות. מיהרנו לכיוון מגרש הקווידיץ'. במרחק של כעשרה מטרים ממנו ניצב כמין צריף עץ גדול ולידו שני אוהלים.

"זה צריף המטטאים,” הסבירה אן. אני כבר הבנתי את זה. אחרי הכל בחודשיים האחרונים היו כבר שני משחקי קווידיץ. הפלפף נגד סתלית'רין ורייבנקלו נגד סתלית'רין. סתלית'רין ניצחה בשני המשחקים כך שהכל תלוי במשחק הקרוב של גריפינדור נגד סלתי'רין.

נכנסנו אל הצריף. אלבוס עמד שם, במדים הירוקים של סלית'רין. לידו עמד נער חיוור עם שיער בלונדיני מתולתל. שניהם קפצו ברגע שנכנסנו והסמיקו עד שורשי שיערותיהם. אלבוס הביט בג'יימס מבועת ואז הוא והנער השני הסתלקו במהירות שזה היה נראה כאילו הם התעתקו משם.

"טוב, זה היה מוזר,” אמרה אן את מה שכולנו חשבנו. חוץ מניק. הוא חייך חיוך קטן לרגע ומיהר להבליע אותו.

אני חשדתי במה שהרגע היה כאן. קראתי מספיק בשביל לנחש שחלק מהשיפים שאנשים החליטו לשפף אולי באמת קיימים...

באותו רגע נערה מהפלפף נכנסה לצריף. “היי ניק,” היא קראה אליו וצחקקה.

"היי, אמלי,” הוא קרא אליה בחזרה, טיפונת בייאוש. אן פלטה ציחקוק ונופפה גם היא לאמלי. אמלי חייכה ונופפה בחזרה לאן, ויצאה מן הבקתה.

"זאת אמלי הופקירק,” הסבירה לי אן לפני שהספקתי לשאול. “היא דלוקה על ניק ברמות.” היא אמרה בחיוך פרוס מאוזן לאוזן. “ניק, אתה חייב לתת לה ניסיון, באמת! כבר חצי שנה שאתה מורח את המסכנה!”

"תראו את מי שמדברת,” קרא ניק. “ומה איתך ובריאן? את מורחת אותו לא חצי שנה אלא שנה שלמה! אין לך בכלל לא זכות דיבור!”

"זאת לא שנה שלמה!” קראה אן בכעס. “זה תשעה חודשים ושלושה שבועות וארבעה ימים בדיוק!”

"את גם סופרת את הימים??” קרא ניק. “אן, דיי ברור שאת מאוהבת בבחור! פשוט תצאי איתו לדייט וזהו!”

"לי יש רעיון!” קראתי לפתע. שניהם הסתובבו אלי מופתעים. “מה דעתכם ששניכם תצאו עם הקראש שלכם ביציאה הבאה להוגסמיד. אוקי?”

"היא לא הקראש שלי!” קרא ניק בכעס אבל אן נראתה כאילו היא שוקלת את הרעיון ברצינות והוא דיי מפתה אותה.

"לי אין בעיה!” היא אמרה. “אבל רק בתנאי שגם אתה, ניק!” היא נופפה לעברו באיום.

"טוב בסדר,” אמר ניק והיה נראה אומלל ביותר. “אני מסכים. אבל רק בגלל שאני אוכל להסביר לאמלי אחת ולתמיד שאין ביננו שום דבר לא יהיה ביננו שום דבר.”

"מה שתגיד,” אן גלגלה את עיניה. “בואו נתרכז במטרה שלשמה באנו. ליאנה, קחי את המטאטא עכשיו!”

למרות שדיי חששתי מהרעיון לא העזתי להתווכח עם אן שנראתה כרגע כמו שור זועם.

לקחתי את המטאטה ויצאתי לבחוץ. עליתי עליו בתחושה לא טובה בכלל. הלב שלי החל לדפוק בחוזקה. הידקתי את היידים שלי על המטאטא כדי שאן וניק לא ישימו לב שהן רועדות.

"ככה לשבת?” שאלתי בקול טיפה יותר גבוה מהרגיל.

"כן, בדיוק,” התלהבה אן.

"ליאנה הכל בסדר? את ניראת לחוצה ממש,” אמר ניק.

"כן, הכל בסדר,” אמרתי שוב באותו קול גבוה.

הרמתי את רגלי והמטאטא ניתק ממקומו. הרוח נשבה באוזניי. אן וניק נראו לפתע קטנים ממש. בדיוק כשהתחלתי לחשוב שזה ממש לא גרוע כמו שחשבתי הידיים שלי החלו לרעוד בחוזקה והראש שלי החל לכאוב כאילו מקהלת תופים התמקמה בתוכו.

שמעתי ברקע את קולותיהם של אן וניק צועקים אלי דברים אבל מסך של טישטוש נפל עלי והקולות שלהם נעשו עמומים עד שנעלמו לגמרי.

...הדלת נפתחת. דמות לבושה בגלימה שחורה עומדת בפתח. אני רואה מאחוריה קצה של גופה. פנים של אישה, מוקפות בשיער חום שמרוח על הרצפה סביבן.

"לאא!!” אני צורחת ופונה לדמות. “איך?? איך יוכלת הם ה-”

"הם כבר לא!” הקוסם צועק – מפלצת אני מכנה אותו בראשי. “ממזמן לא!”

דמעות זולגות על פני ואני לא טורחת כלל לנגבם. “נוו, אז תעשה את זה!” אני צורחת. “קדימה! למה אתה מחכה??”

חיוך מעוות מתפשט לו על הפנים.

גוש מטושטש מופיע במהירות מעל הבית. הוא מתקרב אלי ואני מגלה שזאת אליזבת', על מטאטא. היא טסה אלי במהירות ולפני שאני מספיקה למצמץ היא מרימה אותי בידה הפנויה ודוחפת אותי על המטאטא.

אני יושבת מלפניה. שני ידיה מקיפות אותי ונוסכות בי תחושה בטוחה ומוגנת.

"ליאנה,” היא צועקת לי באוזן מבעד לרוח שנושבת בחוזקה. “את זוכרת מה את צריכה לעשות! הקמע אצלך?”

אני מהנהנת בראשי.

לפתע הקוסם המתועב מופיע לצידנו. עף ללא מטאטא. אליזבת ממהרת להפנות את המטאטא אך זה מאוחר מידיי. הבזק ירוק והמטאטא נעשה לפתע קל יותר. אני מפנה את ראשי ורואה את גופתה נופלת. עיניה מביטות בי במבט חלול ואילם.

פקחתי את עיניי בחוזקה. שמתי לב שאני עדיין נופלת והמטאטא נעלם. האדמה התקרבה אלי במהירות. שמעתי ברקע צעקות מבוהלות ממגרש הקווידיץ' ואת צעקותיהם של אן ושל ניק.

שנייה לפני שהתנגשתי באדמה- מבלי לדעת מה אני עושה שלפתי את השרביט וביצעתי תנועה מסובכת. נעצרתי לפתע. ריחפתי לשנייה באוויר ואז ירדתי באיטיות ונחתתי על האדמה ברכות.

ניק ואן התקרבו אלי בריצה. הפיות שלהם נפתחו והם כנראה צעקו משהו אבל לא שמעתי אותם. נקודות שחורות הופיע מול עיניי וכיסו את כל שדה ראייתי.

נפלתי אל תוך חשכה עמוקה.

הפרק הקודם		הפרק הבא