חייו של נוויל

פליז תגובותתתתתת ממש חשוב לי!

והיו היום 3 תגובות אז הנה עוד פרק, סליחה על השעה אבל קריאה מהנה!

נ''מ נוויל:
הייתי חבר גם של הארי ורון וגם של הרמיוני, אבל הם לא היו חברים בכלל. ניסיתי כמה פעמים לגרום להם להתחבר אבל לא הצלחתי. ירדתי לארוחת הבוקר, התחלתי לאכול. לאחר כמה דקות הארי ורון נכנסו, כולם החלו לצחוק. הם לא הבינו מה קורה, אבל כולם המשיכו לצחוק. מישהו הביא להם מראה, הם מיד הבינו ורצו לכיוון חדר המועדון. הארי ורון היו בצבע ירוק, הבגדים העור, השיער, הכל ירוק! אני מקווה שאתם יודעים למה, אם מישהו לא הבין אז אני אספר לכם שזאת הנקמה שלי! פרד וג'ורג' מרחו אותם בלילה בצבע שלא יורד, בבוקר הם קמו, הגיעו לאולם וכולם צחקו עליהם. מה אתם אומרים? זה לא מוגזם מדי נכון?
לאחר 10 דקות דין נכנס והתיישב לידי, מה קרה ליד שלך? שאלתי אותו בבהלה, הוא הסתכל על היד שלו וראה שהיא בצבע- ירוק!
מה אני עושה? הוא שאל (אחרי שניסה לשטוף את היד ולשפשף אותה, הוא מוגלגי בכל זאת) יש לך שרביט לא? שאלתי, הוא ניסה להעלים את זה עם קסם אבל לא הצליח. אופססס! הצבע באמת לא יורד, הארי ורון (ודין) יישארו ככה לנצח! פרד וג'ורג' ראו מה קרה, ג'ורג' הוציא כדור סגול מהכיס שלו והעביר אותה על ידו של דין, כל הצבע נעלם. אהה נזכרתי הם אמרו לי שיש רק דרך אחת להוריד את זה, יש בתוך הכדור איזה חומר שהם המציאו.
כנראה שהם צבעו את הארי ורון נשפך להם קצת צבע בטעות על היד של דין, לא נורא העיקר שנגמר בטוב.
אחר כך פרד הלך להוריד להארי ורון את הצבע, תוך כדי שהוא צוחק צוחק עד לב השמיים.
הלכנו לשיעור התגוננות מפני כוחות האופל, פרופסור קווירל קצת מוזר, אבל בסדר.
בסוף היום הלכתי לחדר והוצאתי את המעמם מהתיק, שכחתי ממנו בימים האחרונים. מי יכול לתת לי דבר כזה, חשבתי לעצמי. בחנתי אותו מכל הכיוונים ופתאום ראיתי חריטה בקצה, הסתכלתי מקרוב והצלחתי לקרוא "פרנק לונגבוטום'' היה כתוב בקטן, זה של אבא שלי! בטח סבתא חיכתה להזדמנות לתת לי את זה, ועכשיו אני כבר בוגר,. קשרתי חוט למעמם, תליתי אותו על הצוואר והכנסתי מתחת לבגדים, מעכשיו אני לא אעזוב אותו, הוא ילווה אותי, הוא ייתן לי כח, הוא יזכיר לי את אבא, תמיד, כל הזמן, כל החיים!

הפרק הקודם		הפרק הבא