וזה למה אסור להתעסק עם הזמן

"לפני כמה שנים, או יותר נכון, עוד כמה שנים אבל לפני כמה שנים בגלל זמן ההתרחשות של העניין..." פתח הארינמל, אך לנוכח מבטיהם הלא-מבינים של שומעיו, נחר ואמר: "אני אתחיל שוב:" החבורה התמקמו סביבו והביטו בו בציפייה.

"ריקטו ישב במשך 3 שנים ולמד את אורחות חיי הארינמלים." אמר הארינמל לאחר השקט המתוח המתבקש ממספר סיפורים מדופלם שכמותו.

כולם הביטו בריקטו בעיקום אף. ריקטו לא הביט בהם חזרה כי היה עסוק עד מאוד בקשירת קשרי עניבה בציציותיו.

"עד שהוא למד את שפתנו והחל לתקשר עימנו." הארינמל המשיך. כולם הקשיבו לו מרותקים. "יום אחד, החל ריקטו לקשור קשרי חברות..."

הבבון פרץ בצחוק. "ריקטו קשר קשרי חברות!!!"

זה היה מצחיק הן בגלל ש"חברות" ו"ריקטו" הם שני דברחם סותרים, והן בגלל שריקטו ברגעים אלה קשר. קשרי עניבה.

ריקטו תקע בו מבט רושף. "אתה צריך ללמוד לכבד בדיחות!" הוא צעק על הבבון. "לצחוק מכלום זה זלזול בהומור!"

הבבון צחק עוד רגע, ואז בבת אחת התרצן "אה, אתה רציני?" הוא שאל את הארינמל שהנהן בראשו כתגובה.

-אל תשאלו אותי איך עבדה בדיוק האינטראקציה שלהם. דמיינו משהו!

"אוקי. תמשיך" אמר הבבון. מובס.

"בכל מקרה" המשיך הארינמל "ריקטו קשר קשרי חברות עם ארינמל מסויים ו..."

ועכשיו נחתוך לשוט פסטורלי בצבעים דהויים שפשוט יראה מה הלך שם בכלי ראשון.

תרגום: הסיפור עובר לספר את מה שקרה עם ריקטו והארינמל.

הפרק הקודם		הפרק הבא