קסם של אלים

פרק 9

(ג'ון גריינג'ר)

המורה היווני שלי מטביע אותי!

הגיע בוקר שבת, הלילה לא היו לי סיוטים כך שלא הייתי עייף, היו לי כמה שעות פנויות עד שהשיעור התחיל, אז עשיתי עוד שח אחד עם פרד, גם הפעם הוא פירק לי ת'צורה, שיחקתי גם עם דאני וכמובן ש...היא ניצחה לא חוכמה היא מכירה את המשחק הזה, אבל כשאני אתרגל... השתדלתי לפרגן לה (לפרד פחות) אחרי הכל ילדה קטנה...

הגיע השעה 10:35 הלכתי לחפש את המקום אבל לא ידעתי בכלל איפה השיעור, הסתובבתי בטירה כאחוז אמוק והלכתי לאיבוד פעמיים (אל תשאלו...) ואיכשהו דקה לפני 11 בא אלי ילד אחד, נראה לי הפלפאף שנה רביעית, והביא לי מכתב, הייתי נימוסי ואמרתי לו "תודה בוב".

התמים הזה אומר לי "אני לא בוב אני דיק", (הפלפאף).

הסתכלתי עליו במבט מרחם והנהנתי בנימוס, כן, בנימוס.

התרחקתי ופתחתי את המכתב היה כתוב שם "במגדל הצפוני הכי גבוה והכי מזרחה שתוכל להגיע", נשמע מסתורי לא?

יצאתי לדרך, באמצע איזו רוח רפאים אחת זרקה עלי טושים (יש למישהו מושג מה זה?), וואו המגדל היה גבוה ומזרחי ביותר! הלכתי בערך עשר דקות עד שהגעתי לדלת סגורה, ולפניה עמד...

...מתח מתח מתח.

גבר גבוה ושזוף! (יווני או לא) נראה די מאיים, ועל ירכו חרב פרשים מגניבה! נראה לכם? ברור שלא היתה לו חרב, מי הולך היום עם חרב? אפילו שרביט זה יותר מידי! לא שרביט כמו שלי כן?

הוא הניף את ידו כאילו מנחית הוא לי סתירה, אבל לא, הוא רק נגע מעל המשקוף ו...

...כלום הוא השאיר את היד שם (יעני חברי) ואומר לי "אז אתה ג'ון כן?".

"ברור, אתה מכיר מישהו אחר שיכול להיות ג'ון?" פלטתי.

"אהמ"- היה נראה שדי תקעתי אותו -"האמת שאני מכיר הרבה אנשים שיכולים להיות ג'ון" פלט בחיוך מנצח.

"מה"- צעקתי "אתה מכיר עוד מישהו עם כוחות כמו שלי?".

"יש לך נס שאנחנו במקום מרוחק ילד"- פלט בזעם קל -"וכן אני מכיר הרבה ילדים שחצנים שהגיוני שבמקרה קוראים להם ג'ון".

נותרתי בלי מילים, שמעו הוא העמיד אותי במקום! ולא זוכר אם עוד מישהו הצליח בזה אי פעם! ואני רק אמרתי "אתה הוא קלמנ-סליחה, מיסטר קלמנטוס פרמיניון האדיר?" סיימתי בחיוך.

הוא חייך "מיסטר קלמנט זה בסדר, גם אני לא דוגל בדיבורים" הוא עושה רושם של אחד שמסוכן להתעסק איתו "עכשיו, תראה לי מה אתה יודע לעשות" אמר ונכנס בצעד בוטח אל החדר.

הוא נופף בשרביטו ונעל את הדלת, עוד נפנוף שתיים, והיה לנו קערה יפה בחדר מלאה במים פושרים, "תן דוגמא ילד, אמרו לי שאתה יודע להתעסק עם מים".

הנהנתי לחוץ מעט, הוא היה קשוח ורשמי, ההפך מהפנאן הזורם שלי, והתרכזתי בניסיון לגרום למים להגיע אלי, זה לקח אמנם קצת זמן אבל הצלחתי המים קפצו אלי ועמדו מעל היד שלי כמו גייזר מתפרץ, כל היד שלי נרטבה, ונדרש איזה נפנוף שתיים שלוש בשרביט שלו כדי לייבש לי את שרוול הגלימה לגמרי!

"יפה יפה" הוא אמר "בסדר, אפשר להתחיל" הוא הוציא קלף וקולמוס, לחש משהו, והקולמוס התייצב מעל הדף, כאילו מצפה להכתבה, אולי אני אבקש ממנו פרס שילמד אותי איך עושים את זה?

"ובכן מה אתה מרגיש כשאתה שולט במים?" שאל קולו מלא סקרנות טהורה.

"אני מרגיש הממ, מין זמזום כזה ביד, אני יכול להרגיש את המים ביד שלי, כאילו, אני מרגיש את הזרימה ביד, כלומר לא ממש מרגיש אבל זה כזאת הרגשה כאילו הזרם ממש ביד שלי" התבלבלתי מעט והיה ברור לי שלא ממש הסברתי משהו.

"ואם אני מתרכז המים נענים למחשבות שלי כאילו כל ה"- עצרתי שניה לבלוע את רוקי ולהסדיר את מחשבותיי -"כאילו כל המים בעולם שייכים לי, ורק מחכים לפקודות שלי" סיימתי בטון לחוץ קצת, פתאום קלטתי קצת איזה כוח עצום יש לי בידיים.

"אני שומע" הוא הנהן באיטיות, כשמצחו מתכווץ במחשבה למשך דקה ארוכה, לבסוף הוא אמר "טענת שאתה מרגיש שאתה שולט על המים לא?".

"ככן" השבתי בגמגום.

הוא הושיט בפתאומיות את ידו, והכניס את ראשי לתוך הקערה, נבהלתי, בלעתי מים והתחלתי להיחנק, ניסיתי להרים את הראש אך הוא התעקש, אז החלטתי להראות לו מי אני, בשארית כוחותיי התרכזתי במים, וציוויתי עליהם לכסות את פרצופו הקשוח של מיסטר קלמנט, ו... המים עשו זאת! היתה לי תחושת ניצחון כבירה, הוא הסיר את ידו ממני, נופף בשרביטו והמים נפלו על הריצפה.

הוא הביט בי במבט משונה, ואז אמר לי "אתה תבטיח שזה לא יקרה שוב גם כשאני יעשה לך דברים לא נעימים ברור?".

הנהנתי, "יפה, עכשיו אני אעשה קסם שיגרום שאף אחד לי יראה מה אתה עושה, ותקרא למים מהאגם שיבואו אליך".

הוא נופף בשרביטו ואמר "עכשיו" הבטתי לכיוון האגם מהמקום שבו עמדתי הוא היה נראה קרוב יותר ממה שזה אמור להיות, התרכזתי בכל כוחי אבל לשווא המים סרבו להגיע אלי, כמה שניסיתי לא עזר כלום המים לא באו, דמיינתי שראיתי משהו, אבל זה סתם היה דמיון, די התבאסתי שזה לא עבד, אבל קלמנט נראה רגוע לחלוטין, ולא נראה שהופתע מהתוצאה.

"שב, תירגע קצת" אמר לי בפרץ נחמדות, הוא הגיש לי כוס מים, הרגשתי מותש כפי שלא הייתי מימי.

"בסדר, אני אבדוק מה היה כאן היום ושבוע הבא אבוא עם מסקנות, ועכשיו אני רוצה שתשים שוב את הראש בקערת המים, ותנסה לנשום אוקי?".

הנהנתי, שמתי לב שיותר קל לי להנהנן במצבי לחץ, למרות שבעיקרון אני מהיר תגובה, הוא דחף לכיווני את קערת המים, ודחף את ראשי פנימה, הפעם הייתי מוכן, נשמתי נשימה עמוקה ולא קרה לי כלום, נשמתי רגיל לחלוטין בלי שום קושי, וכל העייפות שלי התפוגגה, הרגשתי רענן במיוחד.

הוא חזר בקול על הדברים האחרונים שעשינו היום, העט כתב את הכל, (כלב-סליחה, קולמוס טוב) ואז אמר "אנחנו סיימנו להיום ילד, אין שיעורי בית כרגע, שלום" חתם ברשמיות, קמתי ממקומי ויצאתי מהחדר.

מצאתי את עצמי בקומת חדר המועדון שלנו, נכנסתי לחדר הנהנתי לשלום לדאני שהביטה בי במבט מודאג כזה, תכלס' אפשר להבין אותה בטח הייתי חיוור נורא, אחרי שנרגעתי קצת התקלחתי בלי ניסוי הפעם, החלפתי לפיג'מה, ורועד בכל גופי נכנסתי למיטה, שכחתי לבקש ממנו את הקסם עם הקולמוס, מקווה שאתם מבינים אותי כן?

אה, הטושים, זה פיבס, שאלתי מישהו...

הי, בפרק הקודם לא עמדתם באתגר, לכן לקח הרבה זמן לפרק הזה, ושיהיה ברור בלי תגובות אני לא יעשה עוד פרקים!

הפרק הקודם		הפרק הבא