הקוסם היהודי

"תסתדרו בשורות!" צעק עליהם ג'יימס, ברגע שכולם היו בכיתה. התגוננות מפני כוחות האופל היה שיעור משותף לגריפינדור וסלית'רין. יעקב הרגיש כמו עם ישראל, כבשה בין שבעים זאבים. חוץ ממנו ומווליאם, כל שאר הכיתה הורכבה מגריפינדורים. הם אומנם היו רק בני 11, אך חלק מהם כבר נראו כאילו מעבירים את זמנם הפנוי במכון כושר.

"כפי שאתם יודעים, עקב הקללה על משרת המורה להתגוננות מפני כוחות האופל, שנה שעברה התחילו ללמד תלמידים במקום מורים. את האחריות על השיעורים לקח על עצמו האירגון *צ"ד* שאני ראש הארגון. עקב כך, את השיעורים שלכם השנה אני אעביר. בבקשה שכולם יתחלקו לזוגות שאיתם יוכלו לתרגל. מאחר ואנחנו מספר אי זוגי של תלמידים, אני אצטוות עם אחד מכם" אמר ג'יימס, כאשר חיוך זדוני על פניו. "אני אגריל עכשיו את אחד השמות" הכריז ג'יימס ומילמל משהו לא ברור, תוך שהוא מניע את שרביטו. אותיות פרצו מתוך השרביט, יוצרות שם של אחד התלמידים. "מאלפוי, נבחרת" אמר ג'יימס, כאשר על פניו חיוך אכזרי.

ליעקב לא היה זמן להרהר בגורלו של חברו לחדר. כעת הייתה לו משימה חשובה יותר, הוא היה חייב לוודא שלא יצוותו אותו עם איזו שיקסה!
"שלום, אני יעקב זוננשטיין, הייתי שמח להיות איתך בצוות השיעור" הציג את עצמו בפני תלמיד שהיה נראה צנום, יחסית לגריפינדור. כמובן שעדיין הגוף שלו היה מפותח יותר מגופו של יעקב, אשר את מרבית יומו העביר בינות לספרים. אחד הדברים שהכי בלטו בו היה שערו הג'ינג'י, הצבע היה כמעט דומה לגזר, אם הגזר היה קצת יותר כתום.
"אני אשמח, השם שלי הוא כריס" הושיט כריס את ידו ללחיצה, יעקב נטל את היד, ולחץ אותה בחום.

"אם מישהו מטיל עליך לחש, מה אתה עושה?" שאל ג'יימס את אחד הגריפינדורים.
"מטיל לחש הגנה" ענה הגריפינדורי בגאווה.
"בוא תנסה, אני עומד להטיל לחש, תחסום אותו" איתגר ג'יימס את התלמיד.
"מוכן?" שאל ג'יימס, "אני מטיל בעוד שלוש, שתיים, אחד" חזיז ירוק זוהר נפלט מהשרביט, חודר את הלחש המגן ופוגע בתלמיד.
"אתה מת" אמר ג'יימס בחיוך והתלמיד התמוטט.

כל הכיתה ניסתה לתפוס מרחק מג'יימס, בו בזמן שניסו להעמיד פנים כאילו דבר לא השתנה.
"אי אפשר לסמוך על מגינים כאשר מדובר באבדה קדברה" אמר ג'יימס בקור, "למזלו, לא השתמשתי באבדה קדברה" אמר ג'יימס, והחווה בשרביטו. התלמיד קם, קצת מבולבל "אני מקווה שהצלחתי לחסום?" שאל התלמיד, מבין שזה לא המצב תוך כדי השאלה.
"אז אני שואל שוב, מה תעשה אם מטילים עליך קללה?" שאל ג'יימס את הכיתה.
"אחמוק מהקללה" נשמע קולו של וויליאם בשקט.
"יפה" חייך ג'יימס, "עשר נקודות לסלית'רין, נראה אם תצליח לשמור עליהם עד סוף השיעור. התרגיל יהיה פשוט למדי, אני עומד להטיל לחש, כך שכל פעם שתגידו *פגע* לחש יעוף מהשרביט שלכם, ויותיר חותם צבע אם יפגע. מי שפגע, מקבל נקודה לבית שלו, מי שנפגע מאבד נקודה לבית שלו. המשחק יארך עשר דקות, אני מקווה שהחוקים ברורים. תתחילו!".

יעקב יצא יחסית בזול, כריס לא היה הקוסם המוכשר ביותר. מספר נקודות חומות עיטרו את פניו וידיו, אולם כריס יצא משם עם צבע פנים כתום זרחני. בקרב הצליח יעקב להשיג שבע נקודות, והוא התגאה בזה. למעשה זה היה כמעט הציון הגבוה ביותר בכיתה.

"אתה מוכן להפסיק לצחוק?" שאל וויליאם את יעקב השוכב על הריצפה.
כל גופו של וויליאם היה בצבע ורוד פוקסיה.
"מאתיים פעמים!" התפקע יעקב מצחוק.
"אני הצלחתי לפגוע בו שלוש פעמים" ענה וויליאם במרמור.
"זה היה כי ג'יימס נפל מצחוק!" המשיך יעקב לצחוק.
"מאוד בוגר מצדך, אתה יודע מתי הצבע יורד?" שאל וויליאם.
"אמרו שזה יהיה בסוף היום" ענה יעקב, מנסה לשלוט בצחוק.
"אכלתי אותה, הא?" אמר וויליאם בזעם "אני יהרוג אותו מתישהו".

הפרק הקודם		הפרק הבא