המתנה שהמוות נתן לי...

בס"ד

בנות [אין בנים שקוראים את הפיק שלי, נכון?!] אני ממש מצטערת שלא העליתי פרק כבר חודש שלם. לא מצאתי זמן להיכנס לאתר... תודה שחיכיתם לי!

הפרק מוקדש למורצ'וק, אורצ'וק ולשווארמה שאי אפשר לחיות בלעדיה!

זה היה ערב לפני המשימה השנייה. אני וסדריק ישבנו בחדר שלו [שעכשיו שראה כמו מגורי בנים נורמאליים], כשאני מרגיעה אותו לקראת המשימה.
"אני אראה אותך מחר" אמרתי וקמתי ללכת. סדריק תפס בידי והפיל אותי על המיטה.
"אני לא רוצה שתלכי! אני צריך אותך פה, איתי." הוא אמר בקול ילדותי. שפשפתי את היד שלי בכאב. סדריק היה ממש חזק. הוא ראה שכואב לי וצער מהול בהלם נראה על פניו.
"הכאבתי לך?" הוא שאל בדאגה.
"אני בסדר, אבל אני חייבת ללכת..." הוא נעמד מעלי ותפס לי את שתי הידיים מעל הפנים שלי, כשהידיים שלו משמשות כאזיקים.
את לא הולכת לשום מקום, עד שאני אומר לך!" הוא סינן בעצבנות. הוא קירב את הפה שלו לפה שלי, אך התנגדתי. נאבקתי בידיים שלו בכול עד שהשתחררתי.
"ביי, רוני שלי..." הוא אמר בעצב כשיצאתי בסערה מהחדר. לא יכולתי לשמוע אותו כל-כך עצוב, אז חזרתי לחדר שלו, ליטפתי לו את הלחי ואמרתי;"ביי, סדריק." לא יכולתי להגיד "שלי", כי גם עכשיו אחרי חודש וחצי של חברות, נראה לי הזוי שהוא שלי. "אוהבת אותך! בהצלחה." יצאתי מהחדר.
כשהגעתי לחדר מועדון ראיתי את רון והרמיוני עומדים יחד [מה שכבר נראה לי לא טוב...] ומחכים למישהו.
"למי אתם מחכים?" שאלתי אותם.
"לך!" אמרה הרמיוני.
"למה? מה קרה?"
"לא יודע," אמר רון "אני יודע שפרופ' מקגונגל קראה לנו למשרד שלה." הנהנתי, וירדנו יחד למשרד של מקגונגל.
"יבוא!" שמענו את קולה. נכנסנו פנימה.
"שלום לכם חביבי!" אמר דמבלדור. הוא ישב עם קראוץ' וגבריאלה- אחות של פלר. ישר הבנתי שזה קשור לתחרות. פרופ' מקגונגל מזגה תה.
"בטח אתם שואלים את עצמכם מה אתם עושים פה," הנהנו. "טוב, אז אתם המשימה השנייה!" הסתכלנו עליו המומים.
"מה זה אומר?" שאלה הרמיוני בדאגה.
דמבלדור חייך. "בזמן שאני אסביר לכם, בואו ושתו תה." כל אחד לקח אחת מארבעת הכוסות, שתה לגימה ונרדם מיד.

סדריק הסתכל אל עבר הקהל,אך רוני לא נראתה שמה. הוא ראה את ליאה מנופפת לו לשלום, הוא ראה את חברים של רוני מגריפינדור, אך אותה ואת הרמיוני הוא לא ראה.
"אולי היא באמת נפגעה ממני מאוד אתמול..." הוא מלמל לעצמו בשקט.
"תירגע, היא בטח עוד פעם דופקת, איך הבנות קוראות לזה- איחור אופנתי" אמר אוליבר כשהוא מנסה להרגיע את סדריק. אבל לסדריק לא היה חשק לשמוע את הבדיחות של אוליבר.
"מתמודדים יקרים!" התחיל דמבלדור להשמיע את ההוראות למתמודדים, "עליכם לשהות מתחת למים במשך שעה, ולהוציא משם את הדבר החשוב לכם מכל. הראשון שיצא מהמים, ינצח במשימה. בהצלחה!" הוא סימן להם להתחיל. סדריק קפץ למים והרגיש את בועת האוויר מסביבו. הוא ניסה לחשוב מה הדבר החשוב לו מכל. הוא ראה את הארי עוקף אותו, אך פלר וקרום עוד היו מאחוריו. הוא נכנס אל תוך שדה אצות, שהוא התקשה לצאת ממנו. הוא נאבק באצות ובקושי שהצליח להשתחרר מהם. לבסוף כשהצליח להשתחרר מהאצות התגלו לפניו ארבעה עמודים. הוא נדהם לראות את רוני קשורה לאחד העמודים. הוא שחה אליה במהירות ושיחרר אותה מהשלשלאות אליהם הייתה קשורה. הוא ניער אותה, אך עיניה עדיין היו עצומות והיא לא זזה. סדריק העלה אותה מהר למעל לפני המים, והיא התעוררה.

שמעתי מחיאות כפיים רמות מסביבי. הסתכלתי מסביב וראיתי שאני בתוך המים, בידיים של סדריק. מיד הבנתי איפה אני- המשימה השנייה. נזכרתי במאורעות הערב הקודם.
"ניצחתי!" לחש לי סדריק אל תוך האוזן. "ניצחתי בשבילך."
נישקתי אותו באהבה. הפעם אני זאת שהייתה זקוקה לנשיקה ולא הוא.
"אתה לא צריך להוכיח לי כלום!" אמרתי לו. "אני יודעת שאתה מושלם גם בלי שתוכיח לי את זה, סדריק שלי!" סדריק חייך אליי באהבה.
"פעם ראשונה שאמרת לי שאני שלך..." הוא אמר.
"כנראה זה רק עכשיו נכנס לי לראש שאתה שלי וזאת לא איזו בדיחה!" סדריק צחק. "אני תמיד אהיה שלך! עד שכבר לא תוכלי לסבול אותי!"
"לא נראה לי שזה יקרה." התנשקנו שוב.
"רוני!" צעקה לי ליאה והושיטה לי יד כדי שאני אצא מהמים. היא הושיטה לי גם מגבת. אני וליאה התקרבנו מאוד בתקופה האחרונה. אנחנו מבלות שלוש פעמים בשבוע יחד.
"את בסדר?" היא שאלה בדאגה והושיבה אותי על ספסל.
"אני מרגישה מעולה!"
"היי ליאה, מה שלומך? תודה על הדאגה!" אמר סדריק. הוא הזיז את ליאה מעלי והתיישב לידי. פתאום יצאו קרום והרמיוני מהמים.
"רוני! את בסדר?" שאלה הרמיוני כשהיא באה אליי עטופה במגבת. היא התיישבה לידי.
"כן, ואת?" היא הנהנה. סדריק הצמיד חזק אליו, כדי לסמן להרמיוני לקום ולהשאיר אותנו לבד. הרמיוני הבינה את הרמז וקמה להתיישב ליד קרום.
"רוני את רוצה לעשות היום משהו? יש לי זמן פנוי." סדריק שאל.
"סדריק אני... לא יודעת..." לא היה לי נעים שהוא ממשיך ומבזבז עלי כסף. "אני אחזיר לך תשובה אחר כך..." סדריק חייך והשעין אותי עליו. עברו 10 דקות, 15 דקות והארי לא יוצא מהמים. הרמיוני התחילה להסתובב סחור סחור בדאגה. עברה חצי שעה ואז גם אני התחלתי לדאוג.
פתאום רון וגבריאלה יצאו מהמים.
"גבריאלה!" צעקה פלר.
"רון!" צענו אני וג'יני. "איפה הארי?" מלמלה הרמיוני בדאגה. השתחררתי מסדריק ורצתי אל רון בדאגה.
"אתה בסדר?" שאלתי.
"כן." הוא אישר בקול חנוק. הסתכלתי אל עבר המים וראיתי את הארי יוצא.
"הארי!" אמרתי ורצתי אליו עם מגבת. הוא היה מלא בפצעים והוא גם השתעל בלי סוף. "אתה בסדר?" שאלתי ועטפתי אותו במגבת.
"כן, תודה." הוא חייך חיוך קלוש. התיישבתי על ידו בדאגה, אך הייתי צריכה לקום כי כל תלמידי גריפינדור בערך וכל המורים באו אליו. הלכתי אל עבר סדריק, אך ברגע שחברים שלו ראו אותי משתחררת ממנו, הם באו אליו בדאגה. חברים שלו אף פעם לא היו בחברת סדריק כשאני הייתי. במיוחד לא הבנות. הם כאילו קינאו וכעסו עליי בגלל שסדריק יוצא עם גריפינדורית ולא הפלפאפית. כשהייתי איתם הם היו נחמדים אלי מאוד. סדריק סימן לי לבוא לשבת לידו, אך המבט הזועם של אחת הבנות גרם לי לסרב. הוא הסתכל עליי בחשד והסתובב לדבר עם חברים שלו. התיישבתי ליד ה"גריפינדורים".
"איך אתה מרגיש?" שאלתי את הארי והתיישבתי קרוב אליו.
"יותר טוב..." חייכתי.
"ואתה?" פניתי אל רון.
"חחח... בסדר. מה קרה התחלת להתעניין בי פתאום? ההפלפאפי שלך נטש אותך?!" העפתי לו כאפה. הרמיוני צחקה.
"אמ... הרמיוני אפשר אותך לשנייה?" הרמיוני נעמדה והסתכלה עלי במבט שואל.
"כן?" היא אמרה.
"סדריק רוצה עוד דייט, ואני לא רוצה שהוא ימשיך ויבזבז עלי כסף..."
"אז מה הבעיה? תארגני דייט בעצמך!" חיבקתי את הרמיוני והתיישבתי ליד הארי.
"אז מה? מה קורה איתך ועם סדריק? משהו מיוחד קרה?"
"הארי!!!" אמרתי ודחפתי אותו הצידה. הוא צחק ודחף אותי גם. נפלתי. הוא עזר לי לקום.
"לא ידעתי שאתה כזה חזק!" אמרתי לו.
"שנים של מלחמה נגד וולדמורט וזה מה שקורה!" נרעדתי כששמעתי את השם. הוא דחף אותי שוב. השתטחתי על הרצפה. הארי ואני צחקנו. הוא עזר לי לקום שוב. נעמדנו אחד מול השני. הסמקתי.
"אהמ..." אמר מישהו מאחורינו. "אפשר את חברה שלי לשנייה?" זה היה סדריק. הארי הרים ידיים והלך אחורה.
"אז את רוצה לעשות משהו היום?" הוא שאל והסתכל בעצבנות על הארי.
"כן, אבל הפעם אני מכינה לך הפתעה!" אמרתי ונצמדתי אליו בחוזקה. הוא לא התנגד. הוא הריח את השיער שלי וחייך.
"כל מה שאת רוצה! אז מתי ואיפה? אל תשאירי אותי במתח!" הוא חיקה את הקול שלי בצורה מושלמת. נישקתי אותו.
"פרטים בהמשך!" אמרתי והתיישבתי על יד הרמיוני.

הפרק הקודם		הפרק הבא