מזרקת המשאלות

פרק 9/טרולי ההרים באולם

"לוציוס מטאפורה!"

מהשרביט של לוק יצא קרן צהובה שפגעה ברצפה והפכה לאריה עשוי קרן צהובה- מגרש טרולי הרים. הוא רדף אחריהם והם ברחו ממנו, הודף אחד אחד מהם בשאגה של קרן צהובה והם נהדפים בעוצמה על הרצפה. אבל טרול אחד ואחרון סוף סוף הצליח לתפוס את אנטרה והעיף אותה מהמטאטא שלה וברח יחד איתה מהאולם. כשהאריה ראה שכול טרולי-ההרים כבר לא נמצאו באולם האריה נעלם מהאזור.לוק רץ אחרי הטרול- שרץ במדרגות הלוליניות שעפות לכול כיוון. באיזשהו שלב המדרגות של הטרול עם אנטרה ומטאטא מרוסק בפניה באגרוף אחד והאלה של טרול ההרים בצד השני זזו הצידה והטרול ברח לכיוון אחר מלוק, שהמדרגות הפנו אותו למקום אחר. לוק שלף שוב את שרביטו, מכוון אל דלת הכניסה שבה נכנס הטרול עם אנטרה, מתרכז מאוד מאוד ואומר ברוגע ולאט:

"טרוקאיה"

וום! לוק ריחף באוויר במהירות על ובטווח של שניה נחת בפגיעה חזקה ליד הדלת. הוא שיפשף את ישבנו הכואב מהנפילה ופתח את הדלת.

לוק מצא את עצמו בחדר חשוך.

"לומוס מאקסימה!" אמר לוק בניפנוף שרביטו וכול החדר התמלא באור יום. בשרביט שלוף ראה לוק את הטרול ואת אנטרה,  צורחת מכאבים באגרוף הענקי של הטרול.

"שחרר אותה!" צרח לוק אל הטרול. אנטרה אמרה בחנק רב מהטרול:

"לך..בבקשה לך. אני לא רוצה שתיפגע. מותי לא נורא."

"אינרפיריה!"

במכה אחת, קרן ירוקה הועפה אל היד של הטרול שחנקה את אנטרה, שמחצה את המטאטא שלה נחתכה ואנטרה שוחררה באוויר מטה ובנפנוף שרביטו של לוק נחתה ברכות לידו. החדר היה כולו מרעפים של עץ והם היו במרכז. אנטרה נראתה נושמת חזק חזק מהחנק מסתכלת על לוק והטרול מצליבים עיינים. זה הקרב של לוק בטרול. איך ילד בן 14 ינצח טרול הרים? ועוד בשנתו הראשונה? טוב שהוא השמיד 49 טרולים, אבל הטרול התמקד הפעם במיוחד בלוק. לא רק בהרס ההאולם.

הטרול רץ אל לוק והכה בו באלה, ולוק קפץ מעל האלה וכיוון את שרביטו אל פרצופו של הטרול וצרח:

"אינסרניה!"

הטרול קיבל המון חצקונים מסריחים ודוווים על פרצופו מיד. הוא הסיר את האלה בלוק וניסה למשש את פניו מהחקצונים הענקיים שקיבל- וזה נתן לוק זמן.

"לאטו!"

וזה היה רגע החיים האחרון של הטרול. קרן כסופה פגעה בו והוא הועף אל הקיר המרכזי ומת. לוק הועף באוויר מהעוצמה ונחת אל יד אנטרה.

"אנטרה? את בסדר?"

אנטרה שיפשיפה את עייניה. לוק היה מעלייה. היא הסתכלה היכן היא- והיא הייתה במרפאה. היא ראתה את שערו הפרוע הבלונדיני של לוק ואת עיניו החומות כאגוז המודאגות- היא כול כך אהבה אותו. הוא הציל אותה פעמיים. היא בכוונה שמרה את התמונות בכיסה- כדי לראות את לוק מציל אותה. שוב הוא הציל אותה. היא כול כך מאוהבת בו. הוא גם היה בעייניה הבחור הכי חתיך שראתה עליי אדמות. הוא היה בחור רזה, בגובה אולי 65 סנטימטר, עם פנים היפות. היא שמה לב גם שקולה לא טוב ואמרה בקול חלש וקלוש:

"נראה לי שכן."

הוא נראה קצת יותר רגוע.

"מה קרה?" שאלה אנטרה בקולה הקלוש שנשאר כזה קלוש וחלש.

"לא משהו מיוחד." אמר לוק במבט מודאג בעיניה. אנטרה נרגעה. היא בדיוק קלטה שלוק יושב במיטה שלה ומסתכל עלייה מלמעלה. היא התיישבה במיטה עם רגליה על המיטה. לוק ישב גם הוא במיטה מוסט בפניו לכיוונה ועם רגליו ברצפה משחק עם משהו ברגליים.

"איפו טום?" שאלה אנטרה.

"הוא עדיין לא יודע על המקרה." אמר לוק. "הוא ברח כטרול לחדר המועדון שלנו- זוכרת?"

"לא." אמרה אנטרה וקולה הרגיל חזר אלייה כשלוק צחק. היא צחקה גם היא. ואז היא שאלה את השאלה הלא נעימה:

"מה קרה למטאטא שלי?" שאלה אותו אנטרה במבט עצוב.

"אה...כן, ידעתי שנגיע לזה." אמר לוק והסתכל עלייה בלבן של העיינים. "בעיקרון- הוא התפורר לרסיסים."

המבט בעייניה של אנטרה השתנה משמח לעצוב מאוד.

"אבל." אמר לוק וחייך אלייה. "השתמשתי קצת בקסם עבורך." והושיט אלייה אריזה עטופה בצבע ורוד בניצנוצים ורודים עליו.

"זה בסדר?" אמר לוק. "טום אמר לי שזה הצבע שאת הכי אוהבת פעם בטעות."

וזה באמת היה הצבע שהכי אהבה. היא חייכה אל לוק ופנתה אל האריזה. היא פתחה אותה בזהירות וראתה דבר מדהים- קודם כול- זה היה מטאטא מתוקן לגמריי. אבל זה לא היה קליניסקופ 7- אלא מטאטא מסוג קצת אחר- אש המחץ. היא בהתה בו בעיינים ענקיות וחיוך רחב שחושף את השיינים נגלה בפנייה. היא לא ידעה מה לעשות עכשיו- איך תחזיר מבט ללוק? היא החזירה לו מבט והסמיקה.

"תו..תודה." גימגמה והסתכלה שוב באש המחץ. לעולם לא ראתה את המטאטא הזה. בטח שלא החזיקה אותו ובטח שלא קיבלה אותו מלוק. היא הסתכלה על הסיבים הכסופים והחלקים שלו, על המקל הארוך והחלק שלו ועל הכיתוב בזהב של 'אש המחץ'.

"אה...כן. כמעט שכחתי." אמר לוק ולקח את שרביטו מכיסו והצליף בשולחן שעל-יד המיטה של אנטרה. המון המון ממתקים של צפרדעי שוקולד, ברטני בוטס, מסטיקים מתפוצצים ועוד המון המון ממתקים שווים היו מעל השולחן. אנטרה הסתכלה על כמות הממתקים האדירה שעל יד השולחן שלה ועל אש המחץ שבידיה. ואז טום ניכנס למרפאה והתיישב ליד לוק והסתכל על אנטרה מחזיקה באש המחץ ובכמות הממתקים האדירה שעל השולחן שלה- אבל זה בכלל לא עניין אותו. מה שעניין אותו זה לדבר איתה.

"זה נכון על פי הנביא היומי שבאמת נלחמתם בכמות אדירה של טרולי ההרים האלה לגמריי לבדכם?"

הפרק הקודם		הפרק הבא