להילחם באהבה.

היי כולם!!

סופסוף הפורטל חזר- וכך גם פרק נוסף!

הפרק הזה הפרק האחרון, ואני לא הכי מאושרת מאיך שהוא יצא..

אבל יהיה אפילוג!!

אני מקווה שאני יפרסם אותו בזמן הקרוב, כי בשבוע וחצי הבאים יש לי בגרות ו3 מתכונות.. אבל הוא יגיע!

בקיצור, תהנו, תגיבו, ותדרגו:)

ד.א.- הפרק הזה בנוי מהרבה מקרים קצרים..

***

"לילי, אהובתי. את הרי יודעת כמה עברנו ביחד, ואני בטוח שנוכל להתגבר על הכל. אנחנו בלתי מנוצחים ביחד.

"אני אוהב אותך יותר מאת החיים עצמם, ואני רוצה שתדעי שאני יעשה הכל בשבילך.

לילי- האם תתני לי את הכבוד ותינשאי לי?"- ג'יימס שאל, באמת וברצינות לא בטוח בתשובתה של לילי.

דמעות עמדו בעיניה של לילי, וכשהתחילה לדבר, הם התחילו לזרום על פניה.

"ג'יימס.. אתה באמת לא יודע את התשובה שלי?!"- לילי שאלה, מתכופפת לנשק את ג'יימס שנשאר בחצי ישיבה שבה הציע לה נישואים.

"כן.. כן.. כן"- לילי מילמלה, מרגישה את חיוכו הגדל של ג'יימס מתחת לשפתיה.

***

"מטומטמת שלי.. יקירתי"- סיריוס מלמל בזמן שהוא מנשק את שפתיה הורודות של ג'ני.

"סיריוס, אנחנו צריכים לסדר את הדירה.. רק הרגע עברנו לפה"- ג'ני ציחקקה כשסיריוס השכיב אותה על הריצפה- כי הם עדיין לא הביאו את המיטה.

"יש לנו את כל החיים לעשות את זה יקירה. עכשיו שוש"- סיריוס גיחך אליה והשתיק אותה בנשיקה.

***

"אני מכריז בזאת, שהמחזור שלכם סיים את לימודיו להכשרת הילאים!"- מנהל ההכשרה צעק בחדווה.

סיריוס וג'יימס, לילי וג'ני, חייכו אחד אל השני ואחד אל השניה בשמחה. הם גמרו את לימודיהם.

"אבל, כמה שאתם הייתם רוצים ללכת עכשיו לאיזה מועדון ולהשתכר עד אובדן החשיבה"-המנהל אמר- נועץ את עיניו בסיריוס ובג'יימס- "מחר ב7 בבוקר אתם צריכים להתייצב פה להתחלת העבודה, ולקבלת המשימות. אני מצפה מכולכם ללכת לישון.. "- המשיך וקרץ לחבורה.

אוו הם הלכו למיטות באותו לילה.. פשוט לא לישון.

***

"אני מכריז עליכם- כעל בעל ואישה. אתה יכול לנשק את הכלה"- ג'יימס חייך ונישק את לילי ביסודיות. שניה לאחר מכן סיריוס וג'ני התפרצו וג'ני חיבקה את לילי בדמעות.

"כל הכבוד קרניים. מי היה מאמין שאתה תתחתן עם לילי עד לפני כמה שנים?!"-סיריוס צחק וחיבק את ג'יימס, כל תנועותיו אומרות התרגשות.

באותו ערב, כשלילי וג'יימס נכנסו לביתם החדש, כשלילי מעורסלת בידיו של ג'יימס, במקום רחוק משם, נאמרה נבואה. נבואה שקבעה להם את החיים והמוות. או רק את המוות.

***

"לא... לא!!"- סיריוס צרח, ג'יימס מנער אותו מחלומותיו.

"לא.. לא.."- סיריוס המשיך למרר בבכי.

"תגיד לי שזה לא נכון.. קרניים.. בבקשה"- סיריוס התחנן.

"אני מצטער סיריוס. אני מצטער"- ג'יימס בכה.

"לא הייתי צריך לתת לג'ני ללכת למשימה. הרגשתי שמשהו רע יקרה. יכולתי להציל אותה.. הכל בגללי.."- סיריוס מילמל.

"זה לא בגללך.. לא היה דבר שיכולת לעשות. זאת היתה ההחלטה של ג'ני להיות הילאית, זאת היתה ההחלטה של ג'ני לצאת למשימה בשביל מסדר עוף החול. אלו היו ההחלטות של ג'ני בשביל שהיא תוכל להיות שלמה עם עצמה- בחיים או במוות. זה לא היה בשליטתך שמישהו מלמעלה רצה שהיא תלך להיות לידו.. זאת לא אשמתך סיריוס."- ג'יימס אמר, יודע שאם היה במצבו של סיריוס היה מרגיש את אותו הדבר.

סיריוס שתק.

***

"אני לא יודע מה לעשות כבר."- ג'יימס אמר ללילי.

לילי הסתכלה עליו במבט שואל, לא בטוחה על מה העיניין.

"אני לא יכול להסתכל עליו יותר. מאז שג'ני מתה הניצוץ התמידי שהיה לו בעיניים נעלם.. אני לא יודע איך להחזיר אותו"- ג'יימס אמר, מהדק את חיבוקו סביב לילי כשהזכיר את ג'ני וראה את הדמעות מצטברות בעיניה.

"אני רואה את זה גם.. אולי הזמן יוכל לעזור. אני חסרת עצה."- לילי אמרה בקול חלש, עצובה על אובדן חברתה הטובה ביותר, ועל אובדנו של סיריוס בתוך המוות.

***

"זה בן!"- הרופא הכריז.

עיניה של לילי התמלאו באושר, מחזיקה את בנה בידיה ומסתכלת על ג'יימס בעיניים אוהבות.

סיריוס נכנס עם ההכרזה שהסיפור נגמר, ושנגמרו הצעקות והתחיל הבכי הקטן של התינוק.

הוא הסתכל עליו וניצוץ קטן מהניצוץ הישן שלו חזר לעיניו.

ג'יימס הסתכל עליו, ולאחר מכן הסתכל על עיניה של לילי לאישור.

"קוראים לו הארי. אני ישמח אם תסכים להיות הסנדק שלו"- ג'יימס חייך, רואה את הניצוץ שחזר לעיניו של סיריוס כשהאחרון הסתכל על הארי.

סיריוס הנהן בדמעות.

"אני ישמח. תודה"- סיריוס אמר, מחבק באושר את ג'יימס ולילי, ומדביק נשיקה חטופה על מצחו של הארי.

"אני ישמח".

הפרק הקודם		הפרק הבא