בורות הערפדים

פרק זה והשני פרקים הבאים מוקדשים למוקה פוטר

נבהלתי, "מ..מ..מ,מ,מ..מה זאת אומרת מי זה סדריק? אתה זה סדריק!" אמרתי לו מבוהלת, "אני, אבל מי אני?" הוא שאל, "מחקת את כולו?!" שאלתי אותה, "ככה אמה אמרה לי!" אמרה לי יוליה, "אמה? למה עשית את זה?" היא הסתכלה עליי ברצינות, "כי אם הוא ידע את העבר שלו אולי זה יזכיר לו אי פעם משהו על מה שקרה, אנחנו לא יכולות להסתכן בזה." אמרה לי אמה, "את מפלצת!" כעסתי, לפתע יצאו לה הניבים, "נכון!" היא צעקה, "אבל גם את!" גם אני הוצאתי את הניבים, "אני יותר טובה ממך לפחות!" צעקתי גם אני, "אולי תרגיעו!" יוליה הצטרפה לשיחה, "יש דרך לתת לו עבר אחר שיגדל עם משפחה אומנת אחרת, שיהיה לו טוב יותר אפילו מפעם, אבל יהיה לו עבר אחר," יוליה אמרה לי ואז היא הסתכלה על סדריק, חייכה אליו, (הוא חייך חזרה) ואז עילפה אותו, "הגענו לפשרה?" היא שאלה אותי ואת אמה, "כן," אמרה אמה, "בסדר." אמרתי, "אני מכירה מישהי." היא אמרה ולקחה אותי ביד אחת את אמה בשנייה ונעלמנו, לפתע הופענו בבית של זר, 'דינג דונג' יוליה צילצלה בדלת, "אני באה!"  בקע קול מן הבית, היא הסתכלה עליי, על אמה ואז כשהיא הסתכלה על יוליה,  היא הכניסה את שלושתנו בבהלה, "אמרתי לכם שאני לא רוצה יותר להיות כמוכם!" אמרה האישה, "אני אחרת, אני לא רוצה להיות ערפדית אני רוצה להיות אנוושית!" היא כעסה על יוליה והוציאה שיניים, "לא באתי לפה בגלל זה." אמרה יוליה, "באתי בגלל ילד, שננשך ולא הפך אז, מחקנו אותו." היא אמרה, "את כולו?" שאלה הזרה, "כן." ענתה לה יוליה, "אנחנו צריכים שתתנהגי כאילו הוא הבן שלך וכאילו הוא חי איתך כל חייו." "למה בדיוק? ממתי כל כך איכפת לך מבני האדם? חשבתי שאני היחידה שהם באמת חשובים לה." אמרה האישה, "אז את לא!" הפעם גם אני הצטרפתי לשיחה, "אני אמרתי לה שהוא חשוב." אמרתי, "וטוב שכך." אמרה לי האישה, "נו, ואיפה הנער?" שאלה הזרה, יוליה נעלמה וכשהיא חזרה, סדריק היה בידה, "אני הולכת לתת לו את האשליה שהוא חי איתך כל חייו ואז להעיר אותו, כשהוא יתעורר אנחנו נלך ואת תתנהגי כאילו הוא כרגע התעורר כי הוא הלך לישון בצהריים, ברור?" שאלה יוליה, "כן." ענתה לה האישה, יוליה נגעה במצחו לפתע מבטו התערפל וכשהיא סיימה, הוא נראה בדיוק כמו קודם, כשהיא העירה אותנו שלושתנו שיגרנו את עצמנו חזרה הביתה, "אז מה?" שאלה יוליה, "את כבר שולטת בכוחות שלך?" היא שמה לב שגם יצאו לי הניבים וגם שיגרתי את עצמי, "כן." אמרתי לה, "יופי, אז אפשר להתחי במבצע דין." היא שמחה.

באותו הרגע, בעולם בני האדם התעורר סדריק בביתה של האישה, "בוקר טוב אמא," אמרה האישה, "בוקר טוב סדריק," היא אמרה.

"מי זאת האישה הזאת בכלל?" שאלתי את יוליה, "שמה הוא 'מוקה' היא הערפדית הכי חכמה שפגשתי בערך, חוץ מאמא שלי כמובן, כל פעם שערפד היה בצרה, הוא פנה אליה, כי 'מוקה תמיד עוזרת' מספר שנים לפני שהתחילה המלחמה, איש אחד בא אליה, מהצד של הנושכים ואמר לה שאם היא רוצה להמשיך לעזור, שהיא חייבת לעזור להם, הוא סיפר לה הכל וביקש ממנה עצות אך היא, סירבה, היא תמיד הייתה בן אדם טוב, וכשהיא שמעה על התכנונים היא החליטה שאם זה עולם הערפדים, היא לא רוצה להיות חלק ממנו, היא עברה לעולם בני האדם, שנים רבות, משפחות כמו שלי ניסו לשכנע אותה לחזור אבל מעולם לא הצלחנו, היא לא רצתה להילחם בבני מינה, אבל גם לא לפגוע בבני האדם, היא רצתה להיות חלק מהם ולשמור עליהם מקרוב."

"נו, קום כבר בני.." אמרה מוקה לסדריק, "בני? למה את לא פשוט קוראת לי סדריק?" שאל סדריק, "כי אני רוצה להנציח את העובדה שאתה הבן שלי, איך ישנת? היו חלומות טובים?" שאלה מוקה, "האמת, לא היו חלומות בכלל, אבל בכל זאת הרגשתי נורא מוזר, רק התעוררתי? מה השעה?" הוא שאל, "אמצע הלילה, תחזור לישון חמודי.." היא אמרה לו, "בסדר..." אמר סדריק, כאב למוקה על סדריק שלא זכר את עברו, שטעה במי היא ובמי הוא, היא באמת רצתה לתת אותו להורים שלה אבל ידעה שזה מסוכן עבורו. 

"חתיכת סיפור..." אמרתי ליוליה, "היא אישה טובה." אמרתי, "קצת מוזר לי הסיפור שלה, משהו שם לא מסתדר לי." אמרתי, "מה?" שאלה יוליה, "לא משנה... זה סתם הדמיון שלי כנראה... טוב הלכנו להעיר את דין?" שאלתי, "דין..." לחשתי לידו, הוא לא התעורר, "דין.." לחשתי שוב, "דין נו, תתעורר כבר!" צעקה יוליה שהייתה חסרת סבלנות, "רק בגלל זה אני לא אתעורר..." הוא אמר, בשלב הזה אני העפתי לו סטירה, "או.קיי אני ער." אמר דין,  "ובואו נתחיל במבצע דין!" אמרתי

הפרקים הבאים יהיו בחלקים, בכל פרק כמה פעמים נעבור לדין בבית של מוקה.

הפרק הקודם		הפרק הבא