נקמה מתוקה מאין כמותה

לילי נכנסה לחדר וראתה שג'וליה נרדמה על המיטה כאשר מדי בית הספר עוד עליה ומסביבה ספרי לימוד.

לילי הסתכלה עליה בחמלה

היה לה כל כך קשה להאמין שתעשה לה דבר נוראי כמו להפיץ את הסודות שלה ברחבי הוגוורטס.

ועוד עם הסוד הספציפי הזה, שהיא יודעת כמה החוויה הזאת הייתה טראומטית בלשון המעטה עבור לילי. 

"ג'ולי ? ג'ול תתעוררי."

"מה ?" ג'וליה התעוררה בבת אחת "לא נרדמתי פרופסור מקגונגל !"

ג'ולי הסתכלה שמאלה 

הסתכלה ימינה 

והבינה שחלמה

לילי התפרצה בצחוק

"זה לא מצחיק, המבחנים האלו מתחילים להשתלט לי על החיים!"

האמת שזה היה די ממש מצחיק

"הם אמורים להשתלט לך על החיים. את תלמידה, התפקיד שלך הוא ללמוד למבחנים."

"לא ! אני נערה יפה ומיוחדת בת 17 שאמורה להנות מהחיים שלה !"

בכיינית

"לא נראה לי שאת לא נהנת מהחיים שלך ג'וליה."

אני לגמרי צודקת

ג'ולי עושה המון כיף בחיים שלה

תסמכו עלי.

היא לא מתווכחת

ילדה טובה.

"טוב איפה היית ? הייתי בטוחה שתהיי כאן ללמוד."

אוקי

אני חייבת לשאול אותה

על החיים ועל המוות

"ג'ול.. אני חייבת לשאול אותך משהו.."

ג'וליה התיישרה על המיטה, מסמנת ללילי שהיא מקשיבה

"בטח לילס', מה יש ?"

אני נושכת שפתיים

אח זה מכאיב לי

אני מפסיקה לנשוך שפתיים.

"ג'ולי.. רק תספרי לי את האמת בסדר ?"

"ברור לילס' ! תמיד ."

זה כל כך קשה

"את כתבת את הכתבה ? על החלום כלומר."

היא בשוק

אוקי השוק הפך לעלבון.

שיט

"לילי, איך את יכולה בכלל לחשוב את זה ?"

סיריוס וסוורס.

זה איך.

אני אהרוג אותם.

"סיריוס וסוורס רמזו על זה, והיו להם כמה נקודות טובות.."

כן תאשימי אותם !

זה באמת אשמתם

"סיריוס וסוורס ? סוורס וסיריוס ? ממתי שני אלה רומזים לך דברים ביחד ?"

אוי

שיט

נראה לי שחשפתי אותנו.

אני מאדימה.

ושוב, אי אפשר להבדיל בין השיער שלי לפנים שלי .

"לילי…." היא מורחת את היוד האחרונה בשם שלי כדי להתריע אותי שהיא מזהירה אותי

זה לגמרי עובד.

"אוקי.. אממ יכול להיות-"

העיניים שלה גדלות

"- אולי, אני ו-"

גדלות אף יותר והצוואר שלה מתארך

"- סיריוס וסוורס- "

אוקי העיניים שלה עומדות לצאת מתוך הראש שלה

"- מנסים למצוא מי כתב את הכתבה ולנקום בו."

עכשיו היא מזכירה את סר ניקולס כי זה נראה כאילו הצוואר שלה עומד להישבר מרוב משקל המידע שהפלתי על הראש שלה עכשיו.

"מה ??? את, סיריוס ו- סנייפ ???"

כן .

התגובה שלה לגמרי תואמת את המציאות.

השילוב של שלושתנו הוא ללא ספק הדבר הכי מוזר שקרה בהוגוורטס בכל שנותינו כאן.

אני מהנהנת לאישור.

"אני לא מאמינה."

כן זה היה די ברור מהתגובה שלך.

"אבל רגע, חשבתי שסיריוס הוא זה שכתב את הכתבה, הוא גם כתב עוד המון כתבות אחרות ! הוא בוודאות בעל העיתון הזה !"

"לא, הוא לא כתב את זה. אחרי הכתבה הראשונה אני ובלק איחדנו כוחות כדי לנקום בסוורס-" 

"-בסוורס ? למה בסוורס ?"

אוח עברו כל כך הרבה דברים מאז.

"אוקי. אני אקצר לך את זה. תהיי קשובה !"

אני לא חושבת שאצליח לעבור על הכל פעמיים מבלי להתבלבל.

היא מתיישרת עוד יותר בשביל להתרכז.

יופי.

"אז ככה, סיריוס חשב שסוורס כתב את הכתבה בשביל שאני אשנא את קרניים ובשביל להתנקם בו על המתיחות שהוא עשה לסוורס עד כה. אז אני ובלק החלטנו לנקום בסוורס והצעד הראשון היה להשתמש בעיתון כדי להתעלל קצת בסוורס, השלב השני היה טוב אמממ…"

קצת מביך אותי לספר שרימיתי את סוורס והולכתי אותו שולל

אני כזאת בת אדם רעה.

"טוב.. אממ.. ואז אני קצת רימיתי את סוורס וגרמתי לו לחשוב שאני אוהבת אותו רק כדי להיפרד ממנו מול כולם ולהביך אותו…"

כן אני לא גאה בזה

"בגלל זה צעקת עליו במסיבה !"

כן נכון מאוד ג'ולי

"כן, אבל אז התברר שזה בכלל לא הוא. ומאז אני סיריוס וסוורס איחדנו כוחות ואנחנו מנסים לגלות מי כתב את הכתבה הארורה הזאת."

אלוהים זה היה ארוך

"אז חשבתם שזאת אני ?"

אה כן

שכחתי מהחלק הזה

"סיריוס וסוורס רמזו שבטח עשית את זה כי את רוצה שאני ופוטר נהיה ביחד, ושסיריוס הוא רק נזק משני."

היא לא מרוצה

אני מבינה אותה

"אני מצטערת ! אוח נו הם אמרו שזה הכי הגיוני כי רק את יודעת על החלום -"

"- הם יודעים שהחלום אמיתי ???"

ואוו עד עכשיו לא הבנתי כמה אני צריכה לדבר על זה עם בחורה

סוף סוף אפשר להתחרפן בשקט

כלומר, ברעש

נו הבנתם למה התכוונתי

"כן, הם יודעים."

"אני לא מאמינה ! סיריוס סיפר לג'יימס ??"

עדין לא

ואני מקווה שזה ישאר ככה

אני לא רוצה להתייחד עם הדיונון

יש לו שמונה זרועות

ופומפות דוחות ודביקות כאלה על כולן

איכס

יצור דוחה.

"כרגע לא."

"ואוו. זה ממש מאופק מצד סיריוס."

האמת שכן

אולי אני צריכה להודות לו על זה מתישהו.

"אוקי אז בעצם אין לכם מושג מי יכל לעשות את זה ?"

"נופ."

היא חושבת

על מה היא חושבת

"תארגני פגישת חירום לכל בעלי הברית."

אה ?

איזה בעלי ברית

אני מסתכלת על ג'ולי במבט מבולבל.

"סיריוס וסנייפ לילי, "

 אה 

"בעלי הברית שלך." 

אוקי את המשפט הזה היא ממש מרחה כדי להבהיר לי כמה אני סתומה

אני מוחה

אני לא סתומה

נפגשנו בחדר הנחיצות

ג'ול ממש התלהבה מהחדר

אני ממש התלהבתי על עצמי שאני מכירה את החדר הזה

ואת שאר המסדרונות הסודיים של הוגוורטס

אני כזאת מגניבה

"אוונס מה זה צריך להיות ?"

"לילי מה היא עושה פה ??"

למה הם כועסים ?

"תרגעו."

אוקי ג'ולי לקחת פיקוד.

"לא אנחנו לא נרגע !"

וואו

בלק השתמש במילה אנחנו

והתכוון אליו ואל סוורס

אף אחד לא יאמין לי בחיים שזה קרה.

"את הראת לה את חדר הנחיצות !? לעזאזל לילס' חשבתי אני יכול לסמוך עליך!"

"לא ולא אי אפשר לסמוך עליה !"

אוקי

ממש מתחיל להיות לי מוזר שסיריוס וסוורס באותו צד

והסיטואציה הזאת עוד יותר מוזרה לי כשהם אפילו לא שמים לב לזה 

"אוקי, אפשר לסיים כבר עם אפיזודת הטסטריה שלכם ?"

(הערת המחברת : 'טסטריה' היא מונח פמיניסטי הנותן קונטרה זכרית למילה 'היסטריה'. 'היסטריה' היא 'מחלה' שיוחסה לנשים בלבד מאז המאה ה-19 וכללה סימפטומים של לחץ ובהלה מוגזמת. היא מגיע מהמילה 'היסטר' בלטינית שמשמעותה רחם. 'טסטריה' הוא סלנג פמיניסטי שמייחס את אותם הסימפטומים של 'היסטריה' לגברים רק בשינוי האטימולוגיה מהמילה 'היסטר' למילה 'טסטייקל' באנגלית שמשמעותה אשכים.)

שניהם בשוק.

גם אני

כל הכבוד ג'ולי !

"לילי סיפרה לי הכל. ומרלין יודע שהייתם צריכים לספר לי ראשונה."

הם עדין בשוק

אני עדין נהנת !

"אתם יודעים כמה רומנים סבוכים אני קוראת בשנה ?? שלא נדבר על כמות הטלנובלות שאני רואה-"

אין להם מושג מה זה טלנובלות

היא לא טורחת להסביר להם אפילו

הם לא מעיזים לשאול

אני כל כך נהנת כרגע

יו גו גירל !

"יש לי ידע בלתי נדלה על מניפולציות, תככים ומזימות."

האמת שזה לגמרי נכון

למה לא סיפרתי לג'ולי קודם ?

היא לגמרי שותפה -

סליחה,

בעלת ברית -

יותר טובה ומועילה מסוורס ובלק

"עכשיו תסגרו את הפה שלכם,"

כן הם עדין בשוק

אך מצייתים.

"ותתחילו לספר לי כל מה שאתם יודעים."

אני אוהבת את החברה הכי טובה שלי

בצדק

הי ! תת מודע שלי

אפילו התגעגעתי אליך

לגמרי הדדי לילס'

"אוקי אוקי בואו נחזור שוב להתחלה."

איזה התחלה עכשיו בלק ?

אנחנו כבר ארבע שעות בחדר הנחיצות מנסים לפענח את התעלומה הזאת.

השעה כבר שתיים בלילה

אני עייפה

ורעבה

אם רק הייתה לי גלידה

אומיגאד !

הרגע הופיעה גלידה ליד הרגליים שלי

אני כל כך אוהבת את חדר הנחיצות .

"עברנו על זה עשר אלף פעם בלק."

"אוקי, ומצאנו פתרון סוור מאוס ?"

לא.

סוורס שותק

"אז אנחנו נעבור על זה שוב ."

בלק חדור מטרה.

"בנים, אל תריבו. לילי, לא לימדו אותך לחלוק ?"

תשיגי לך גלידה משלך

זאת הגלידה שלי

אוקי היא חטפה לי את הגלידה מהיד

הייתי נאבקת

אבל הגוף שלי חלש ועייף מדי.

"אוקי, בואי נחזור ממש להתחלה, כשסיפרתי לך את החלום בפעם הראשונה."

"ישבנו על המיטה שלך ועשית לחש השתקה כדי שאף אחד לא ישמע, את פעלת בצורה מאוד מקיפה אני חייבת לציין."

"ופרנואידית."

בלק הרגיש צורך להוסיף

טיפש

מבט הקללה הממיתה מקודש באופן מיוחד לבלק

הוא נבהל

אה אה

יופי

"רגע,"

מה ג'ולי ?

"בפעם הראשונה ?"

אה ?

"מזאת אומרת כשסיפרת לי בפעם הראשונה ?"

בדיוק מה שזה נשמע

וואו ג'ולי נהיית די איטית ב2 בלילה כשהיא עייפה

"אני מנחש שזה אומר בפעם הראשונה שהיא סיפרה לך רוברטס."

סוורס מסנן אליה

אני לא מעריכה את זה שהוא מסנן אליה

אבל זה באמת ממש ברור

וממש מאוחר עכשיו

אין לנו כוח להתעסק בלהסביר דברים ברורים מאליהם.

"אבל אנחנו דיברנו על זה רק פעם אחת !"

אהה

לא אנחנו לא.

"לא ג'ול, אנחנו דיברנו על זה שוב, במטבחים, זוכרת ?"

"לא"

"כן"

"לא"

"כן!"

"לילס' אנחנו לא דיברנו על זה שוב!"

אוח נו באמת

"תגידי לי השעות הקטנות דפקו לך את הזיכרון ?"

בלק וסוורס הוציאו אנחה עצבנית

באיזה זכות ?!

תהיו בשקט

אנחנו באמצע וויכוח

ואני מנצחת

"לילי את לא דיברת איתי על זה שוב! לא במטבחים ולא בשום מקום אחר!"

"בטח שכן ! ירדת למטה מהמעונות למועדון באותו יום שסיפרתי לך כשתעוררתי, היה מאוחר בלילה וישבתי ולמדתי ואז הלכנו למטבח לאכול משהו קטן ללילה."

"לילי אני אומרת לך שאנחנו לא-" "נו באמת ג'ול ! אני זוכרת ! ישבנו על הרצפה ואכלנו עוגת דלעת -"

"דלעת ?"

כן, דלעת בלק

"לילס ! אני אלרגית לדלעת זוכרת ?"

אוי אלוהים

זה נכון

פעם בלק נתן לג'ולי מיץ דלעת והיא הייתה צריכה לבלות שבוע שלם עם מאדם פומפרי במרפאה

"אבל -"

"אבל-"

"אבל-"

ממש קשה לי להשלים משפט כרגע

היא הייתה איתי אני בטוחה בזה !

"אולי חלמת גם את זה לילס' ?"

סוורס מציע

"לא ! אני לא חלמתי את זה אני בטוחה !"

ואני דוחה את ההצעה

"אוקי אבל זאת לא הייתה ג'וליה."

כן אני חושבת שהבנו את זה בלק

"אוי אלוהים !"

לרוץ

לרוץ

לרוץ

הם רצו אחרי

אנחנו בספרייה

ג'ולי ממש בלחץ שפליץ' יבוא

גם סוורס

בלק משום מה ממש רגוע

בטח כי הוא רגיל ללהסתובב בהוגוורטס בלילה כשאסור

אני לעומת זאת מתחרפנת ומחפשת בין הספרים

"לילס מה את מחפשת ? אני אעזור לך."

איפה זה לעזאזל !?

"לילי ! תדברי !! אני מפחדת שפליץ' יבוא ! אפשר לעוף מפה כבר!?"

"תירגעי ג'וליה, הכל טוב, פליץ' לא בא לפה."

איך אתה יודע את זה ?

פוץ נפוח שחושב שהוא יודע הכל.

למי אכפת 

איפה זה לעזאזל !?

"לילס'-" "סוורס אתה זוכר בהוגסמיד, כשהלכנו לראש החזיר ?"

אוקי סוורס נראה מבולבל

"אוי אלוהים אני לא מאמין !"

ועכשיו הוא מבין וגם הוא מחפש איתי בין כל הספרים ונראה משוגע

לעומתנו בלק וג'ולי נראים חסרי ישע

בעצם, ג'ולי נראית חסרת ישע

בלק סתם נראה משועמם

"אהאה! מצאתי !! סוורס מצאתי!!"

כולם התקבצו סביבי

"שיקוי פולימיצי.."

בלק יודע לקרוא

מפתיע

"מה זה לילס' ?"

"זה שיקוי שיכול לשנות את הצורה החיצונית שלך לאדם אחר. זה שיקוי ממש מסובך, ולוקח לפחות חודש להכין אותו."

מה שסוורס אמר

רגע אחד..

זה לוקח חודש

למה שמישהו ישקיע חודש שלם בלהפוך לג'ולי !?

"וואו אוונס, אני חושב שיש לך אויב ממש גדול, שממש שונא אותך, כל כך שונא אותך שהוא מוכן להשקיע חודש שלם בליצור שיקוי רק כדי לדלות מידע מביך עליך."

מצחיק בלק

אבל לא מצחיק בכלל האמת

הוא צודק

"איכס ! צריך להכניס לזה שערות ?? מי הדוחה שישתה את זה !?"

הי, אני אשמח אם מי שקורא יגיב, ימליץ וידרג את הפאנפיק. לא כתבתי בו שנים ואשמח לדעת אם עדין אנשים קוראים :)

הפרק הקודם		הפרק הבא