יצור לילי

איתרתי אותה בדרך לשינוי-צורה. רצתי אחריה ותפשתי אותה לא מוכנה. היא הסתובבה אלי ונהמה"אה, זה אתה." היא המשיכה ללכת. הלכתי לידה.
"מה אתה רוצה ממני?"
"לדבר."
"יש לי עכשיו שיעור!"
"לי אין?" נדמה לי שהיא חייכה לרגע.
"טוב, אז בוא." הלכנו אל המדרגות הצדדיות. שם אף-אחד לא יוכל לצותת. היא התיישבה לידי.
"נו," היא אמרה.
"אה, טוב," גמגמתי," אני רוצה לפגוש אותך בהוגסמיד ביום שני. היא הסתכלה אלי המומה.
"אתה מזמין אותי-" הנהנתי. "טוב בסדר. אז תפגוש אותי ליד שלושת המטאטאים ב2 בערך." היא כמה והלכה.
                                                            
                                                                                                                                             ###

תמיד אהבתי את הוגסמיד. אבל היא נראתה די מוזר בלי צ'ארלי וג'נה. אמרתי להם שאני צריך לפגוש מישהו. ב2 הייתי ליד הפונדק. לבשתי את המעיל עור השחור שלי, שטעם לצבע שערי, ואת המגפיים החמות. בשתיים וחמישה, ראיתי את הדמות השברירית שלה עוטפה במעיל דק. היא רעדה.
"למה אין לך מעיל עבה יותר," היא הסתכלה בי נבוכה. נתתי לה את שלי. במילא אני לא מרגיש שום קור או חום. היא הייתה אסירת תודה.התיישבנו על ספסל ליד פונדק "ראש-החזיר", במקום שאיש אינו רואה אותנו.
"א-א-א-זזזזזזז ל-ל-ל-מממה קראאת לי," היא עדיין נקשה בשיניה. קיוויתי שהיא לא תעיף לי את היד, אז כרכתי אותה סביבי. לאנשי-זאב יש טמפרטורת גוף מאוד חמה.
"רציתי,אמ, להיפרד ממך לפני המסע."
היא הסתכלה עלי בליגלוג.
"אתה באמת חושב שמותר לי לעזובאותך ככה?"
"מה זאת אומרת?"
"אני עדיין עוקבת אחריך במסע!"
ואני אראה אותך?"ליבי קפץ.
"לא, טיפשון. הלוואי שלא נזדקק לכך." ישבנו בדממה עוד כמה דקות.
"טוב, אז נראה לי שאני אלך," אמרתי. היא הסתכלה עלי אל תוך העיינים ואני נמסתי בכחול-אפור.
"אולי," ראשה צנח על הכתף שלי.
הבטנו עוד שעות ארוכות על ההרים המושלגים של הוגסמיד.

הפרק הקודם		הפרק הבא